בבוקר הרימה ביוד1 הרמה על הקיר-מעניין איך זה מרגיש לקרוא "אהובי" או “אהובתי”, ושלפחות לרגע אמירת המילה, זו תהיה אמת לאמיתה-
מצאתי עצמי ברחובות מהרהר על קריאה לחלל
ואז החלה ההתקפלות, השמטות לתוך הגוף. קריסה מבוהלת לחיפוש אחר הדבר שאיננו ולא יהיה אלא בדמיון כשלפתע הדמיון לא מספיק ונותרת תחושת מחנק כי לא נשאר חמצן לאשליה.
הביטוי הראשון למצב הוא חוסר יכולת הביטוי. נמנמת בשפתיים וסירוב של האצבעות לכתוב במקלדת.
היתקעות על אות
ההפרדה בין החיים לכתיבה
ולשנן את תנועה 1: חילופים ראשוניים. כתף שמאל ורגל שמאל פנימית למרכז המעגל (פ"מ). רגל שמאל-הפנימית למרכז המעגל-נשלחת אחורה. בתנוחה הזאת מתרחש סבוב כיוון ההליכה. מרכז הכובד עובר מרגל ימין –החיצונית למרכז המעגל (ח"מ) -לרגל שמאל, הרגל הפנימית שנשלחה לאחור. גלילי אצבעות רגל ימין משתחררים ומסתובבים על ציר העקב לכיוון האגן. מרכז הכובד חוזר מרגל שמאל לימין ומאפשר לגלילי אצבעות רגל שמאל להסתובב על עקב שמאל לכיוון התנועה החדש. משקל הכובד עובר במלואו לרגל שמאל מאפשר לרגל ימין להתרומם לבעיטה או להמשך צעידה
ולשנן את תנועה 2:
ולשנן את תנועה 3
ולשנן את תנועה 4
ולשנן את תנועה 5
פחות קר
ולעשות לינקים? אין מצב יש גבול
או לא
Gummo - Intro with first song, czołówka z piosenką
הגעתי לגרוסמן-אשה בורחת מבשורה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה