שמאל; בלוג מקביל יומני שי-פרעה; גוף שלישי נסתר

אם הוא היה אנושי הוא היה מהאטיים והמדויקים. מבין הצוות הנועז: הרקדנית, גושיער, תRד הוא, עד השלת רקמת גופו והשמשתה כמצנח, הפחות דרמטי בחיצוניותו. צורתו תואמת לאופיו הסביל ולשימושו כנתב, נשא  ומחסנית לשבב  מידע שאמורה להינעץ בתוך החטוף בדיזנגוף סנטר בסוף המשימה. לו רק בגלל הלימות תכונתיו לצורתו,אפשר להגיד עליו שהוא יפה, גם אלו שממש ממש שונאים סרגלים. אבל הוא לא סרגל רגיל. קודם כל הוא קטן מהסרגלים האנושים המקובלים, רק חמשה סנטימטרים אורכו, גובהו כשני מילימטרים ורוחבו כשני סנטימטרים.  לתRד יש ידית  ותעלה (חלק המוגבה מעט וחלק הנשאר צמוד למשטח חלק דמיוני ) שבסרגלים האנושיים הקצת יותר משוכללים נועדו להקל בהרמה ממישור הדף  ולמנוע מנוזל הדיו לסוגיו להמרח על הנייר. בגלל אותו חלק מוגבה תRד יכול להחשב כפרמידה תלת מימדית מזוית ראיה מסוימת, אך הוא מעוינון-פאון תלת מימדי בן שש פאות. מכל זוג פאות נשלחת זרוע,סך הכל שלוש זרועות, התופסות כדור המשמש בתחילת הפעולה בקניון כמשקולת  לגוף הסרגל ולרקמה המושלת, ובסיום הקרב-אמצעי תקשורת דו כיווני.  
תRד הוא גבור כמו דני שלא בוכה אף פעם ומדויק כקימורי  קו הפופאי שבפנים. משם למעלה לרוזבאד. ורוד שחור לבן סוד. תRד  ישר כסרגל. מה זה ישר כסרגל? נתחיל מסרגל שלעיתים למרות תדמיתו הישרה הוא עצמו  ממש לא כזה. סרגל המדברר את  שפתו של כדור תלת מימדי הוא דוגמה לסרגל שעל פי הגיון פשוט- עקום ומבלבל. תRד לא מבולבל. יש לו ארבעה מצבים: 1- מצב הטיסה לכדור הארץ. זרועותיו והמשקולת צמודים לגוף 2- מצב השלת רקמת גופו והשמשתה  כמצנח  העוטף  שלוש זרועות שאוחזות משקולת   3-  התנתקות מהרקמה, נשאר רק הגוף, שלוש זרועות ומשקולת . 4- משדר בתוך משקולת (זהירות ספויילר ענק----------------------->המשקולת, לאחר השלת כל הגוף תנעץ בקודקודו של אחד מהמפלצות המעגליים. זהירות------------------------------> ספויילר לא פחות ענק --------------------------------------------------------------------------------------------->במקום בראשו של החטוף). 
מה? זה לא ספוילר?
מה גורם לתRד לסטות ממסלולו המתוכנן. התשובה טמונה בין השאר בצבעו החום עם דגש לכיוון הצהוב-כתום ופחות הכחול המלאנכולי שאפשר היה לצפות ממי שבעצם כל חייו הם כלי  מלחמה. ואכן העובדה, שכלי שרת מעז ככוכב אשר לפתע למען השם, ראויה לתהייה ותענה בהמשך. לעת עתה, מנותק מכל הקשר עלילתי, מורכב תRד כמעגל מודפס המורכב ממעגל חשמלי בצורת משולש. אבן היסוד של הרקדנית הוא מעגל חשמלי בצורת כוכב

המרה של כוכב למשולש ולהפך יכולים לעשות רק המפלצות המעגליות. יכולת זאת שלהם היא ההסבר ליכולת ההשתלטות שלהם על שניים מהצוות הנועז. אפשר לנסח את הספור אחרת: משיכתו של תRד לרקדנית  מומשה רק כשהתגלתה יכולת ההמרה של המפלצת. יכולת זאת נחשפה, מיד לאחר הנחיתה על הגג, כשהרקדנית ביקעה את קודקוד המפלצת והחלה להסתבסב בתוך עמוד שדרתה. 

פרק ראשון, פופאי מ-1933

פרק מצונזר-פופאי נלחם ביפאנים 1942 לאחר מתקפת פרל הרבור

ימין; בלוג הפקת יומני שי-פרעה; קדחת הזנק

הרהורים כגון אלו עברו בראשי בעת שהבטתי על הקופסה השחורה של היישום הוובי כפי שמלגלגים המבינים שמבינים, דוברי C שוטפת:  

המקור לדמות הלוחם,

האם לחיוכו הרחב של המנצח יש איכות קולית כמחיאת כף היד של הסמוראי

זה הוא הקיר וכאן הראש שלי זה הוא הקיר וכאן הראש שלי זה הוא הקיר וכאן הראש

חפש את היפה והשימושי,

אל תחקרי לֶאוּקוֹנוֹאֶה -

לא, אסור לדעת -

מה קצבו האלים לי ולך,

אל תתפתי לחישובי הבַּבְלִים.

 (תרגום שמעון בוזגלו ראה פה)

הבט  על הקוד כטלנובלה עם מבטא ישראלי,סיפור פשוט למשתמש ולמתכנת, לריקי כהן ולבעלה היפה והאופה

שש שעות מאוחר יותר, כשבזמן האימון עם לינוקסרון, באותו סדר צצו המחשבות, הבנתי שנדבקתי בקדחת ההזנק.  לינוקסרון קלט את גלי הצמרמורות הזועקים מגופי, כיוונים סותרים המקשים על היציבה ושלח אותי להתאמן, לא לפני שהוא מזהיר את המיודעים, המשויכים- רובם בכפיה כמנוע חיפוש של בינג- שהכול, אבל הכל יתפרסם בבלוג

המשפט 

"אז מה, אתה בעוד סבוב שהחברה של 8200, בורחים דקה לפני שבעלי ההון מבינים שהמספרים לא כללו שיווק ואנשי מכירות"  

נחת במדויק

כדי לשבור את הקופסה השחורה 

הדוברים היו מהפרופיל הממוצע של כורי קוד שעייפו מלהביט על  הסכומים שהפס הרחב שב ומזרים מעולם ההון לתעשיית המידע. את קנס האבסטרקציה, שמיידוף והאחים ליהמן מחוררי השוקת הבנקאי גזרו על התעשייה, הם ספגו  שהם כבר לא ילדים. וכך, ליד מחסום המשאבים המוגבלים הם העדיפו להניף רגליים ולעשות מתיחות. החלטה נבונה מצידם אך לא ישימה לנו, חפ"שי ההזנק. 

הכוח מורכב מקשישים וגימלאי חילות הקרקע, אוויר ויבשה שגילו רק עתה שתמו ימי המוכר הישיר, ברוכים הבאים לעידן המוכר המאפשר. 

מה שאומר ש-

כסוליית חשיש צפה במים למלח טראנסאווי, כאוזן של ערבי לגולנצ'יק, כפקק פתוח למש"ק כנפיים בבקבוק,  כשריונר קצת נחמד קצת נבזה מתעורר אחר הצהריים, ליד מרכבה סימן 2.

היישום הוא צדק לעם, מימוש זכות הרכישה, שוויון הזדמנויות לקהילה

אז למה לסבך?

 קח יזמות רכה 24/7 הוסף שיטה מובנית לחיסול ויכוחים חלק בנטייה למצוא סדר בכל דבר העלה בחזקת מה שאין אנו רואים , לא קיים
מה קיבלת?

בקושי רב הגולנצ'יק המתין עד שהנייד יאסוף פסי קליטה מתוך הממ"ד בו מוקם החמ"ל שלו. באנחת רווחה הוא שחרר למדפסת את בדל התקווה החדש. בשאגות הוא כינס את כל עובדי המשרד, תלה עותק מהמנון הפיתוח הזריז, דקלם אותו כמנטרה ורץ למשקיע

ימין; בלוג הפקת יומני שי-פרעה; שיטה

לעומת קלות התזוזה הצידה ואחורה, כל הכרוך  בהעברת המשקל קדימה, שלא לדבר על פסיעה-הרמת רגל,הנפתה והנחתה אי שם בעתיד הנראה לעין- מרגיש מסובך ואף עוין את התנהגות הגוף. הניסיון להתעלם ו"פשוט לזרום" כשל כיאות לעצות פלא שעובדות רק כשהנעל מתאימה. הנעל מתאימה אך הרגל ללא הוראה פעילה לא נעה קדימה. הוראה כמילה מרווחת את התהליך לשלוש הברות חולם (ועוד מלא) קמץ קמץ הו הא הא. התענוג לעבוד עם ותיקים בשיטה נובע מקיצור וסימון הדרך; ההוראה נהיית פקודה, שני דגשים שורוק קמץ. בעת תרגול ידים דביקות עם גיא האיש ותיבת הדואר עלתה השאלה (בהקשר לסגנונות) של מספר סוגי הסגנונות. גיא, ליבראל בעל יד כבדה במיוחד מחזיק בדעה  חיננית בדרכה, שכל אדם ייחודי ולפיכך, לא משנה לכמה קבוצות הוא סטטיסטית ישויך,  מתי שהוא תזדקר האינדיבידואליות שלו, אותו יחוד לא מתחלק שלולא הוא לא היתה סיבה למז"פ, לכל סדרות הבילוש המדעי ולתמימות
על התמימות  בפוסט צד שמאל

ההפקה מתאקסלת

ארועי השבוע כללו מספר ימים בסטארט אפ של הבתימיבתימי. אנרגיית חברת הזנק יאה לי. האופטימיות היא חובה כעליצות לצלם חתונות. תחת אופק התקציב המעורפל, גועש ים העיכוב המתמלא  מנהרי התקלות, נחלי השיבושים וסתם שלוליות  המתבררות כביצות טובעניות. בתנאים אלו, לא נותר אלא לחבוש כובע טמבל, לדרוך על  התראת תשלום  חשבון המים ולמלאות מים במימיה (מים מינרלים רק שמגיעים משקיעים פוטנציאלים) ולצעוד לכיוון הבילד. בקורס הבודקים מזהירים שוב ושוב שהבודק מתבקש לפלס את דרכו בחשכת  הגרסאות שונות, ללא עזרה ממשית משאר אנשי הצוות שטרודים כל כך ברדיפה אחר לוח הזמנים, ואין להם זמן או סבלנות   למישהו שמתוקף תפקידו הוא סוכן כפול של ההנהלה והצוות הטכני כאחד. שעור מעניין בעמידה על שלך, שלי. לא משהו שנאלצתי לעשות הרבה עד כה.
הפגישה עם אבי של צביקה הייתה מאלפת. שתי בעיות הוצפו: האחת- חוסר בהירות לגבי המניע שלי לעשות את הפרויקט. והשנייה, שהיא הבעייתית יותר-חוסר האפשרות להכניס אותי בין הפטיש לסדן. מסתבר שZאת Zכות יתר השמורה לבעלי הון בלבד ולא לתפרנים, גם אם הם בעלי תודעת ריבון מושרשת. "אתה לא רעב מספיק לכלום"

  

והנה מהמקור- אוליבר! סימן הקריאה הוא סוג של טוויסט מסחרי למיוסיקאל. וזה עבד כנראה. הסרט הראשון בחיי, עד אז - פנס קסם היה הדבר הכי תמונה נעה שחזיתי. אוליבר היה הסרט הראשון שהוקרן בקולנוע החדש והמפואר"הדר" ברחובות, גיל שמונה, כיתה ג'.שלובי ידיים לאורך כל הסרט סבתא מרים ואני עוברים קתרזיס

יצאנו רטובים מדמעות ורועדים מעוצמת החוויה. מאותו אחר הצהריים פרצה התמונה המדברת את מסנף המוח. 

יוגה- כוננות קיץ. מה זה אומר? שלא תהיה לי את התמיכה של קרישנה, המחסל ושאר מפלסי הגידים. להסתדר לבד אופציה?

מועדון הספר - הרעיון מתחיל לקרום עור וגידים. דיברתי עם חוה האשה והכובע. נכנסה לאקסל שממנו ישחרר רק המוות

שמאל; בלוג מקביל יומני שי-פרעה; גוף שני נוכחת

רק אל דבר איתי על גוף ראשון שני שלישי, את אומרת לי, איך אני שומע ? את מעלה להנחתה, משחקת את המחבואים לטובת הגוף השלישי שתמיד נוכח, שקיימותו, ססטנביליותו, ססססססססדביליותו חובקת פה בגן הקטן שצומח בלב החדש בתל אביב. קצת דרומה, לכיוון חולון, בדרך לגינה של שפירא היינו עוברים בצד של תופרי הברזנטים. לאט לאט הלכנו בקצב שלך הכרנו כל אחד והמשכנו להכיר כל דבר בדרך שנהגת לפתלה יותר ולהגיע לגינה דרך רחובות פרבריים.  ייפו את מסילת ישרים אגב.  הרחיבו את המדרכות וצופפו את נהגי האזור.   אנחנו לא נהגים. את נהגת. מגוון הכלים שיכלת לרכב עליהם היה רחב, הרבה יותר מעכשיו. כן, ככה זה כשגדלים והאפשרויות מצטמצמות מאינספור אפשרויות בודדות לקבוצות של אפשרויות . בשביל להבין  את ההקשר למשפט האחרון את צריכה לעבור לצד היומן ולטוות עוד קור  זהרורי, שמציאותו על אף זערוריותו מוחשית כשיפוץ מסילת הישרים. 

קיימות-היכולת להמשיך לקיים תהליך. כמו התהליך שלי ושלך. מי התחיל אותו את שואלת? לא, לא זה מה שאת שואלת ? ישר את הולכת לעניינים- נכון , לא הייתה לך האפשרות להשתנות ולחשוב בקבוצות- מאיפה הבאתי אותו, את הדבר הזה?

תכירי את השותף החדש שלך. ביחד-תפקידכם לשרוף את המועדון. מילולית. את והוא, בכל דרך וכלי, בזמן פגישתנו שורפים, משמידים, כותשים כל רעיון, תת רעיון, רעיון על. בסיום הפגישה איתך - שממה. לא גודלת להיות כזאת ולכן תקבלי סיוע: ספיידר ג'רוזלם.
  לאחר שקנט קלארק התפטר מהעיתון והחל לכתוב בלוג, ג'רוזלם הוא הגיבור הבלתי מעורער וחסר כל יכולת הרהור כשמעצבנים אותו. יש עליו גם בוויקי אז תקליקי. אני יודע שעדין לא יצא לכם הרבה זמן בעצם לתקשר כי אתם לא מפסיקים לחרוך מסנפים במוח, אבל נראה לי שהוא יישאר יותר מקודמיו ויהיה לכם יותר זמן כשתגיעו לחלקי גוף שמקבלים פחות חמצן ביחס לשטח. תודי, הוא משעשע, נכון? ממש לא הבחירה הראשונה שיהווה לך פרטנר, ניסיתי לאייר, לצלם והסתבכתי כל כך ולא בא לי בכלל לבזבז את הזמן שיש לנו ביחד. הוא בחור טוב, ואם אי פעם תסתבכי בצרות, הוא לא יותר לאף אחד. גם השתיים שאיתו, ילנה וצ'אנון לא פרייריות, נכון שהן לא איתו מבחירה חופשית אבל בלאו הכי אין מה להכניס לשיחתנו הקצרה מושג חסר כל משמעות

אפרופו שיחה-השיר למטה היה אמור להיכנס ל"גוש קטיף אני נשבע" אבל אלי נעלם לי ולא מסוגל לחפש אותו-

מתוך "מה טי - ספר השינויים" ברטולד ברכט. תרגום : יצחק לאור

  פתאום ההבדל בין השיחה אתך והכתיבה אליך הופך לעיקרי. זמן לסיים ? תעשה מה שאתה רוצה, נכון אבל לא על מה שאני רוצה, אני רוצה לכתוב. את מה שאני רוצה ואותך אני טווה או מסתפק בכלום. שתי הברירות ארורות באותה מידה אבל באפשרות הראשונה  צפונה התכנות קומית.
 אז נצחק אמר הדג לדייג. תראי יש לי עו"ד כריש, עתונאי גונזו ושתי עוזרותיו הקוסיות . וידאתי עם לוס וצ'ארו, שטוענות שהן מנהלות איתך גם סוג של קשר- שאת גדולה ענקית ואפשר להגיד, לכתוב להראות לך ולכל החברים שלך שמה הכל . כל מה שאומר ואכתוב לא יגרד את ה 8000 פעם פאק שבמאמר שג'רוזלם כתב על ניקסון. אז פאק איט אול את אומרת, גט דם אול --> מייק מי לאף