‏הצגת רשומות עם תוויות אייל סלע. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אייל סלע. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 10 במאי 2013

ימין; בלוג הפקת יומני שי-פרעה; שיטה

לעומת קלות התזוזה הצידה ואחורה, כל הכרוך  בהעברת המשקל קדימה, שלא לדבר על פסיעה-הרמת רגל,הנפתה והנחתה אי שם בעתיד הנראה לעין- מרגיש מסובך ואף עוין את התנהגות הגוף. הניסיון להתעלם ו"פשוט לזרום" כשל כיאות לעצות פלא שעובדות רק כשהנעל מתאימה. הנעל מתאימה אך הרגל ללא הוראה פעילה לא נעה קדימה. הוראה כמילה מרווחת את התהליך לשלוש הברות חולם (ועוד מלא) קמץ קמץ הו הא הא. התענוג לעבוד עם ותיקים בשיטה נובע מקיצור וסימון הדרך; ההוראה נהיית פקודה, שני דגשים שורוק קמץ. בעת תרגול ידים דביקות עם גיא האיש ותיבת הדואר עלתה השאלה (בהקשר לסגנונות) של מספר סוגי הסגנונות. גיא, ליבראל בעל יד כבדה במיוחד מחזיק בדעה  חיננית בדרכה, שכל אדם ייחודי ולפיכך, לא משנה לכמה קבוצות הוא סטטיסטית ישויך,  מתי שהוא תזדקר האינדיבידואליות שלו, אותו יחוד לא מתחלק שלולא הוא לא היתה סיבה למז"פ, לכל סדרות הבילוש המדעי ולתמימות
על התמימות  בפוסט צד שמאל


ההפקה מתאקסלת

ארועי השבוע כללו מספר ימים בסטארט אפ של הבתימיבתימי. אנרגיית חברת הזנק יאה לי. האופטימיות היא חובה כעליצות לצלם חתונות. תחת אופק התקציב המעורפל, גועש ים העיכוב המתמלא  מנהרי התקלות, נחלי השיבושים וסתם שלוליות  המתבררות כביצות טובעניות. בתנאים אלו, לא נותר אלא לחבוש כובע טמבל, לדרוך על  התראת תשלום  חשבון המים ולמלאות מים במימיה (מים מינרלים רק שמגיעים משקיעים פוטנציאלים) ולצעוד לכיוון הבילד. בקורס הבודקים מזהירים שוב ושוב שהבודק מתבקש לפלס את דרכו בחשכת  הגרסאות שונות, ללא עזרה ממשית משאר אנשי הצוות שטרודים כל כך ברדיפה אחר לוח הזמנים, ואין להם זמן או סבלנות   למישהו שמתוקף תפקידו הוא סוכן כפול של ההנהלה והצוות הטכני כאחד. שעור מעניין בעמידה על שלך, שלי. לא משהו שנאלצתי לעשות הרבה עד כה.
הפגישה עם אבי של צביקה הייתה מאלפת. שתי בעיות הוצפו: האחת- חוסר בהירות לגבי המניע שלי לעשות את הפרויקט. והשנייה, שהיא הבעייתית יותר-חוסר האפשרות להכניס אותי בין הפטיש לסדן. מסתבר שZאת Zכות יתר השמורה לבעלי הון בלבד ולא לתפרנים, גם אם הם בעלי תודעת ריבון מושרשת. "אתה לא רעב מספיק לכלום"


  


והנה מהמקור- אוליבר! סימן הקריאה הוא סוג של טוויסט מסחרי למיוסיקאל. וזה עבד כנראה. הסרט הראשון בחיי, עד אז - פנס קסם היה הדבר הכי תמונה נעה שחזיתי. אוליבר היה הסרט הראשון שהוקרן בקולנוע החדש והמפואר"הדרברחובות, גיל שמונה, כיתה ג'.שלובי ידיים לאורך כל הסרט סבתא מרים ואני עוברים קתרזיס


יצאנו רטובים מדמעות ורועדים מעוצמת החוויה. מאותו אחר הצהריים פרצה התמונה המדברת את מסנף המוח. 


יוגה- כוננות קיץ. מה זה אומר? שלא תהיה לי את התמיכה של קרישנה, המחסל ושאר מפלסי הגידים. להסתדר לבד אופציה?
מועדון הספר - הרעיון מתחיל לקרום עור וגידים. דיברתי עם חוה האשה והכובע. נכנסה לאקסל שממנו ישחרר רק המוות

יום שבת, 6 באפריל 2013

חודש 3 שבוע 1 יום א; בלוג הפקה -יומני שי-פרעה ; יעקב הבלונאי


פגישתי עם קרישנה בשיח גלריה של תערוכתה המצוינת של נירה פרג בקלישר אליה הלכנו מ', תמתמ ואני כנציגי החבורה,



הזכירה לי שוב שאין לו שום כוונה לשכוח את דבריו מאמש, שעלי להתחיל לכבד כמה מההבטחות לדיאלוג מחייב ופורה שאותן פיזרתי ללא הרף במהלך החודשיים האחרונים מאז שהחלתי לכתוב את הבלוג. את דבריו הוא אמר בעודו מותח את זרתות כף ידי לנעילה ראויה של מנח האלוף, לא לפני שקרב את האמות אחת לרעותה לקרבה שלא ידעתי שהן מסוגלות, מגרדות את עלי הדפנה של הגיבור הנוכחי-אני, כן אני. כיון  שעדין נאבקתי לשחרר את שרירי מהכיווץ שאליו נתפסו, יום קודם במהלך שיעור "עננים ורוח" של המזוקן, שבהשראתו אך לא בהנחייתו ניסיתי להתאזן בגובה נמוך מדי, גם בגלל שזאת לא תנוחה לנהל בה ויכוחים,ובעיקר בגלל שבתכלס, אכן נכון-פיזרתי הבטחות , כהמחאות של בנק ניגרי . והרי אמרתי לעצמי אז -ההפקה הזאת תתנהל שלא כקודמותיה. לא רק במתינות, אורך רוח, כבוד לאחר באשר הוא, בגרות, בשלות אלא ובעיקר שקיפות טקסטואלית.
וכבר, אופפפפס

 OH WELL
הגשם שניקה את הפסח סלל את הדרך ל"ימים הנוראים", התקופה בין הסדר השני ליום העצמאות, ויותר מדויק התקופה של יום השואה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. שנים אחרונות לפני שאלו ששרדו את השואה והגיל עדין בטווח נגיעה. הביטוי "ימים נוראים" הוא של יעקב, מאייר בלוני הפילונים ושאר הדמויות האקוורליות, שיותזו מגופו של יצור הסלילים לחלל דיזינגוף סנטר  כששניים מהצוות יחדרו לפתע לחייו; הרקדנית -תשתחל לחוט שדרתו וגושיער –תחבקהו בקטלניות.


 קביעת פגישת העבודה עם הבלונאי [שזאת ההזדמנות לשאול את אמא נימה ואבא נימרוד למסלול קרבתנו המשפחתית; לא יודעים, קרבה מסוגת האחות של הבן דוד שהתחתנה עם- קרבת שולחן רחוק באירועי משפחה מרכזיים], שלל ההתוועדויות הכרוכות בהפקה  לא מצליחות להפיג את תחושת האשמה שלי שאני פשוט לא עושה מספיק את הדבר השני הכי חשוב ביותר שאני אמור לבצע בהפקה והוא-לכתוב את בלוג ההפקה



תחושת האשמה-אותו רגש נבזי, שבזכות קבלה מוחלטת על עצמו ותו לא, פילס מלח בינל את דרכו לצמרת ואותו הוא מטפטף למוחי במהלך ביקורו בארץ- על אי כתיבתי, מתעצמת ככל שאני מביט בו   מתעלם, בדקות הספורות בהן הוא לא סוחר בבני אדם, מעיקר ומתרכז בתפל. איך אני מביא עצמי לכתוב יותר, ואולי אני לא איש מילים אלא סתם סתם שלפתע היומרה ארזה לו ת'מוח.

לכבוד המילים WARM LEATHERETTE  , לתפארת סופרי העתיד שיאלצו לברור את קישוריהם בכתיבתם ולחיי מלח בינל ששונא את השיר/ המוסיקה /הקונספט כך אני יודע שאני בדרך הנכונה

הקלידו מילה, ביטוי, מושג או משפט קצר, בעברית או באנגלית
מקלדת
תוצאות תרגום עבור: Leatherette
leatherette noun
חיקוי עור, חומר דמוי עור
leatherette
leatherette: יחיד; leatherettes: רבים;
מתוך בלוג השפה העברית
רוביק רוזנטל / אבק אדם בכור היתוך
תקופות של מהפכה ושינויים רדיקליים מטלטלות גם את הלשון. המצב החדש דורש מילים חדשות, מחפש משמעויות חדשות למילים ישנות, וגם יוצר צירופי לשון חדשים. המהפכה הציונית לא יצאה מכלל זה, וכאן באו לעזרתה סופרים, פוליטיקאים ועיתונאים. אחד הצירופים המכוננים האלה הוא "כור ההיתוך", ואליו חברו האנגלית והתנ"ך.



יום שישי, 15 במרץ 2013

שבוע 4 יום ג; יומן הפקה; רנטה ,Nir Malchi, Master Wong, דורגה, אדיטי, בנקה-מונדי,בומי, קרישנה,הנומאן,המחסל הג'ינג'י


  
התעוררתי לפני הזריחה, חפון בתוך השמיכה מול דלת עץ וזכוכית המאפשרת מבט מוגן מהקור כשרק עיני המסוגלות לזוז עוקבות אחר קרני האור הראשונות שפילסו דרכם לקמפיטלו. כל שאר גופי היה תזכורת לכמה קר וכואב היה יכול להיות לולא צרפו אותי מקס והיינריך למעגלם המשפחתי ולו רק לשעות ספורות.
זה הולך להיות יום מנוחה. נשבעתי שלא אעלה לפני חצות היום וגזרתי על עצמי דיאטת הרפיה וכתיבה כדי לעמוד בהבטחה. גייסתי את כל צוות אחד העם שיצא לי לעבוד איתם: דורגה, אדיטי, בנקה-מונדי ובומי, קרישנה, הנומאן והמחסל הג'ינג'י כדי להקים עצמי בשלבים. נתחיל באורדה מוקה, כלב מביט למעלה- מתאים לכתיבה אם הכלב עצלן; שכוב על הבטן במיטה,   חלצי שבלאו הכי מסרבים לזוז מרוחים כשכבה בלזניית המזרון, ארבעה כריות מרימות את חזי, משחררות את רצועת הכתף, זרוע משתלשלת מטה, אמה  פוגשת את המזרון , אצבעותיי על המקלדת. אני נותן ללחץ מהכתפיים לרדת בעמוד השדרה ולהתחיל לזרום לאיבר  הזה שנקרא רגליים הנמצאות אי שם רחוק רחוק
צרכי הטבע קוראים לי להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות. כדי שרגלי יפגשו עם הרצפה הנמצאת חצי מטר מתחת  אני עולה לאדו מוקה,תנוחת הכלב מביט למטה.   אומנם ראשי לא ממש מסוגל להתרומם אך גיד הנאשה כבר מקבל שידור חי מהרצפה אני נשאר, מותח עד תום את ההגעה לשלב העשייה במכנסיים.
ישיבה. על המזרון רגליים נוגעות ברצפה, עקבים דבר איתם. גיד אכילס וגיד הנאשה. מנסה להתפתל לשלוח ידיים לאחור אך הכאב עוצר ומגביל. אני עובר לטכניקות מהבית ספר הסינפאני, ומתרגל סווי-סו בסיסי כמו התלמידים המרותקים לכסאות גלגלים . ככה, הכי פשוט כמו שניר, מאסטר וונג ושאר צוות המורים, שותפי לעיברות קאטת "ענני ם ורוח".  מדי פעם עוצר כדי לכתוב מילה, שורה פסקה. מעביר את המחשב מצד לצד, תרגול של שיתוף פעולה בין חלקי התחתון לעליון.
החדרנית דופקת. באיטלקית מתובלת באנגלית וספרדית דחיתי אותה לסוף סבב ניקוי  החדרים. התעשייה מסביב לעולי הרגל למקדש הדולומיטי מתקתקת בנינוחות איטלקית וביעילות.כאן אין מקום ל"שביתה איטלקית". על התעשייה אכתוב מאוחר יותר. צריך להגיע למצב שבו אני יורד ללובי, שם יש קישור לווי-פיי ולשלוח את מכתבי, אלכן, צוות יקר שלי, חבורת ארז המופלאה בפאקטה\חבילת מידע,  קטנה, אך יעילה לא פחות מהצוות הנועז שנשלח לחלץ את החטוף בדיזינגוף סנטר.
הגלישה היום נעשתה כך שתמתמ היתה גאה בי. תכננתי לאן אני יורד ולאיפה אני חוזר, מה שמות ההרים והגבעות, אמרתי שלום לצ'ינקה דיטי (חמש אצבעות) ולעמק גרדנה, ירדתי לקנזי וחזרתי להגיד לרנטה מהשכרת הציוד שאם אשכח מגלשי הכתומים והיפים תשכח ימיני

אומנות רחוב-קמפיטלו







יום שבת, 23 בפברואר 2013

שבוע 2 יום 4; יומן הפקה: קרישנה, מורי יונתן


דהרתי בבהילות לקרישנה על נקודה. השפעת מחלת הים לא רפתה ונזקקתי לכוח שיסלק את שדי פוסידון מגופי. כמובן שלא העזתי להתקשר לקפטן לאודיסאוס ולהתייעץ, מה אני ילדה? קלטתי שכל פעם שהוא שואל אותי -אתה בסדר - אני מגיב אליו כלווירוס במערכת. הסכמנו שאין מערכות. כשעולים על הסירה מוחקים את כל העוגיות שהצטברו במוח על מצב אדמה, גם אם קוראים להן מדליין. הקפטן נאמן למשפחתו, לסירתו ולבלקברי ורק איתם יש לו יחסים. 

לאחר שבגניחה מהוסה התגחנתי (גחון גחן גיחי גיחי ככה זה שאורזים במהלך כתיבת היומן, אז בנינוחות מצרפים זמן כתיבה והפקה לקבוצת יצירה - הכרחית כמובן, מה לא?) חזרה לביתי הוא מבצרי ונשרתי למיטה כיממה. הפעולה היחידה שיכלתי לעשות היא להניע כ-360 מעלות של זרועותיי  פלוס גיב אנד טייק מפרקי היד והאמה. יכול היה להיות גרוע הרבה יותר לולא נוהגי לערום בקרבתי את קבוצת אני יודע ויומך יגיע. מהשורה הראשונה צללתי לפנים צרובי חמה במשקולת הילדה וצפתי לנשום בזריחה.  החלה המולת פורים. ככול שמתבגרים יש הזדמנות להתענג בשמיעת  אחרים מדור י דור 2 וצעירים מדור-1 מתבטאים בזמן אמת. בזמן החניכות לקריאה  (0-30 דור 1), התפריט נכתב על ידי בגירים מעליך, או שיועד למבוגרים בזמנים עברו וכמובן פרנק אנה וודם שכאלו 

קרישנה הסתער באזור עצב השת פינת גיד הנשה ומכל הכיוונים. כשף המפזר עלעלי גרגר נחלים בצלחת לפני ההגשה (צלחת שמופיעה במערכה ראשונה תחזור במערכה שניה)  הוא הניח משקולת על ירכי בתנוחת הגופה. הרגשתי איך פוסידון מתגמד לתיקיית נפטון. קצת לא נעים בשבילו;האם שחזרתי לו את חווית הידרדרות מעמדו מבכיר בתקופה היוונית לאוחז בתיק הסוסים, פטרון המירוצים באימפריה הרומית? ואולי זאת בכלל היה טקטיקת הישרדות , מוזר כשלעצמו בהתחשב שהוא שלט על יותר מתשעים אחוז מפני האדמה רק אצלנו בכוכב.
כשהשמש עלתה הידקתי את שרירי כף היד וזיקרתי אגודלי (מגיד הנשה כמובן, שהרי ידעתי שאם אני רוצה להרחיב את מצבי בהקדם, אני כבר חייב להתכונן לתפילה) לתנועת הטמבס אפ, לא גאה כדייל קופר  או הבוקרת

 יותר כמו סימן חיבוב מוגדל
שאותו ניצלתי כדי לחבב את דפו של מורי יונתן שלימד אותי לכתוב כך שיכולתי לשקוע ובהינף יד לשחרר את  הדמ"ר והדמ"ש למצולות ים נתיבות, הטווח  הבטוח שממנו יכולתי להתמודד בבחלת הים.
דב בעל המילון התקשר בצהריים לגבי המחקר על תנועה 7: חסימה שמאלית-ימנית

חסימה שמאלית-ימנית
左右搬攔
zuo3 you4
ban1
lan2
zuo3 you4 = left, then right
ban lan= deflect and parry / parry and punch

שממנה נתחיל לעצב תנועות הרקדנית, גושיער ותRד.
בתיאוריה - עם זרועותיי אוכל להדגים לתמתמ את המנח שלו הצוות הנועז נזקק בנחיתתו על גג דיזינגוף סנטר- בפועל, במצבי, אחסוך לעצמי 

Cubenx - Grass (official video

  מתוך תוכניות הרדיו "הקול של קסנדרה" ב-106 ורדיו ברוקלין