החיבור עם ארז המתחלף היה מיידי. קורה. יש פעמים בחיים שאם אני -והיום זה יום האני-שונה מאתמול שלא קיבל שום תואר לעומת זאת היה מלא מעשים ופחות מסכים-מוריד משתני כליון לסוגם, נשאר אותו פעפוע בפנים המוצא בקשר עם אותו אחד או אחת מתווה לזרימה אינסופית. פלפולי המוח, כן נכון לא נכון באים וחולפים אבל הדובי הזה שעכשיו אני מחבק אותו ואחר כך אני מבשל איתו ורוכב כשהוא מלפני על האופניים מגרגר לחתול. נוכחות אשליתית מוחלטת סמיכה בתמונה , פַּאק פַּאק מהוסה בצליל
מלח בינל הציג אותו לפני והייתי מרחיב עליו יותר לולא כבלי ההתחייבות הפעם לדבר ישירות על עצמי ורק בפעם הבאה, גוף שני נוכח, אדבר על עצמי בגרסת האחר. כיון שמִשְׁכָּנִי בתוך קבוצת ברי המזל שחופשיים כל זמנם לעסוק בכל נושא שחשקה נפשם (כן יש קבוצה כזאת, שוב- לא אוכל לעסוק בה או בקבוצת הקבוצות בגלל אותה שבועה שאגיע לרבים בתוך כל גוף רבים) נוצרת צרימה, בת קול חריקתית שבימים מסוימים כמו למשל אתמול, אפשר היה לעקוב אחריה כיצד, כמחט מתנקזת לשריטה בתקליט, נעה הפרימה בתוך רקמה שרה את שיר הרוכסן לסליל הכפול שעוטף כל איבר בגוף, תאי שריר גלילי אחד מכווץ והשני נמתח.
ועתה- הרחיב בעניין המידיות והקשרה לצרימה. איך שלא אביט על הנושא, עיסוקי העכשווי הוא מילים, גם בצורת תמונה, קליפ יו טיובי או קובץ קול. בחרתי לשבת ולהביט בהבהוב הסמן שמזכיר את התו הבא שמחכה להקלדה. הסמן מהבהב בקצב קבוע, מתלבש על הסימן האחרון במלואו (כמו עכשיו עם "ו" ו-"I") בצידה של הכוכבית * משיק לגבולות ה-ע. שריד לממשק משתמש טקסטואלי. נצנוץ הקו-המסמן אריזתו של התו האחרון לגלולת הזיכרון האלקטרוני, שחרור הזיכרון שהוקצה לה והחזרת השליטה אלי,מערכת תוכן שזיק קוי מקפיאה בימים טובים ומרעיבה בימים הרעים. למה?
אולי בגלל שפתיל מחשבה אחד נועל את האחר או שעוד תהליכון חשיבה אומלל לא מקבל משאב תשומת לב. כך או כך, חריקה נשמעת בקול שגבר והולך לא משנה כל כמה אנסה לחסמו וככל שהניסיונות כשלים כך זועקת השורה האנכית הי הו הי הו הי הו סירנה מחרישה התובעת פתרון עכשיו במיידי. קפיש.
ואז, הגיע מלח עם ארז המתחלף שהגיע לשכונה כדי לחפש בד חזק לשמיכת חלומות עבה,לילדה שעם פחות ממשקל ארבעים ק"ג שמכסה אותה, לא נותן לשום חלום לברוח, לא מסוגלת להירדם. כן, יש דבר כזה בעולם ויש בלוג בנושא. הוא, גוף שלישי, הראה לי, אז פלא שהתאהבתי בך גוף שני יחיד.
rashaad newsome
ועתה- הרחיב בעניין המידיות והקשרה לצרימה. איך שלא אביט על הנושא, עיסוקי העכשווי הוא מילים, גם בצורת תמונה, קליפ יו טיובי או קובץ קול. בחרתי לשבת ולהביט בהבהוב הסמן שמזכיר את התו הבא שמחכה להקלדה. הסמן מהבהב בקצב קבוע, מתלבש על הסימן האחרון במלואו (כמו עכשיו עם "ו" ו-"I") בצידה של הכוכבית * משיק לגבולות ה-ע. שריד לממשק משתמש טקסטואלי. נצנוץ הקו-המסמן אריזתו של התו האחרון לגלולת הזיכרון האלקטרוני, שחרור הזיכרון שהוקצה לה והחזרת השליטה אלי,מערכת תוכן שזיק קוי מקפיאה בימים טובים ומרעיבה בימים הרעים. למה?
אולי בגלל שפתיל מחשבה אחד נועל את האחר או שעוד תהליכון חשיבה אומלל לא מקבל משאב תשומת לב. כך או כך, חריקה נשמעת בקול שגבר והולך לא משנה כל כמה אנסה לחסמו וככל שהניסיונות כשלים כך זועקת השורה האנכית הי הו הי הו הי הו סירנה מחרישה התובעת פתרון עכשיו במיידי. קפיש.
ואז, הגיע מלח עם ארז המתחלף שהגיע לשכונה כדי לחפש בד חזק לשמיכת חלומות עבה,לילדה שעם פחות ממשקל ארבעים ק"ג שמכסה אותה, לא נותן לשום חלום לברוח, לא מסוגלת להירדם. כן, יש דבר כזה בעולם ויש בלוג בנושא. הוא, גוף שלישי, הראה לי, אז פלא שהתאהבתי בך גוף שני יחיד.
גלריה חזי כהן משלשום 25 אפריל 2013
