בעוד אברם ואורה מטפסים עוד שלב באיחודם הפיסי לאחר כל הרבה שנות נתק, מספרת לו אורה על עוד משבר בדברי ימי התחוללות המשפחה. מזווית ראיה של האם /אורה היא מתארת תקופה בחייו של אדם (הבכור, שנולד מזיון מלא עצמה עם אילן תשעה חודשים לאחר חזרתו של אברם רצוץ כולו מהשבי). אדם ממלא את יומו בטקסים, שעליהם הוא לא מוכן לדבר (הפוך לגמרי להתנהגותו הפטפטנית מוגזמת עד כה) המקדימים כל פעולה שהוא עושה. היחידי שמצליח לחדור את חומת השתיקה הוא עופר (נושא הבשורה שממנה אורה בורחת) שתוקע עוגן במעגל השתיקה ומבצע "הצרחה" בהתנהגות הכפייתית של אחיו הבכור והתנהגותו הוא. פה נמסתי. אם עד כה נאבקתי בין משיכתי ללשונו לתיעוב סביבת הגיבורים (תושבי צור הדסה המצוינים והשבעים) הפעם היינו באותו מתרס, מביטים על הפלא שנקרא ילדים. יחד עם אברם פינו לי אורה ואילן חרך למרחב שהילדים יצרו ואפשרו לריפוי להתרחש.
למה אני מספר?
אני יודע...אולי כדי לספר את מה שהרוצח הג'ינג'י דיבר בעודו מדגים יציאה מתנוחת סוס מספר 11 על ההבדל באפיוני ההתנתקות והשיבה לספר [במוח הקורא (כשממש ממש חייבים לעזוב)] לעומת התהליך בעת הצפייה בסרט.
לאחר שקשרתי את האנייים שלי, שזה בלשון המסרונית, האופניים ובלשון המציאות בדיוק תיאור עשרות ה"אנים" של הזועקים לייצוג בתוך מספר כל כך קטן של מילים ועלילה כל כך סבוכה, יצאנו ביוד1 למשימתנו בגלקסיית רמת גן. כמובן שאני בכוונה משתמש בביטויי חלל למתחילים אך זוהי פריביליגיה שעוד מעט לא אוכל להרשות לעצמי כששלב ההפקה הגיע לאסטרונומים. אלי הקוסמוסאי גילה לביוד1 ולי שמה שאנחנו מחפשים הוא כוכב שביט (בקישור בעברית אפשר להתענג על פרוש המשנה והתוספתא) העובר מעל דיזנגוף סנטר ולא אסטרואיד שאולי יעבור אך ללא אפשרות מעשית לצלמו. יתרון הקוטן של הצוות הנועז מאפשר לו לתפוס טרמפ על שביט ולאחר חזרתי לסקי השנה גם הם יוכלו לדהור על קרח כדי לחלץ את השבוי.
התנוחה שבה תרחף הרקדנית מעל הסליל ותRד מעל הגג יעדכן את מפקדת הפעולה שי-פרעה
למה אני מספר?
אני יודע...אולי כדי לספר את מה שהרוצח הג'ינג'י דיבר בעודו מדגים יציאה מתנוחת סוס מספר 11 על ההבדל באפיוני ההתנתקות והשיבה לספר [במוח הקורא (כשממש ממש חייבים לעזוב)] לעומת התהליך בעת הצפייה בסרט.
לאחר שקשרתי את האנייים שלי, שזה בלשון המסרונית, האופניים ובלשון המציאות בדיוק תיאור עשרות ה"אנים" של הזועקים לייצוג בתוך מספר כל כך קטן של מילים ועלילה כל כך סבוכה, יצאנו ביוד1 למשימתנו בגלקסיית רמת גן. כמובן שאני בכוונה משתמש בביטויי חלל למתחילים אך זוהי פריביליגיה שעוד מעט לא אוכל להרשות לעצמי כששלב ההפקה הגיע לאסטרונומים. אלי הקוסמוסאי גילה לביוד1 ולי שמה שאנחנו מחפשים הוא כוכב שביט (בקישור בעברית אפשר להתענג על פרוש המשנה והתוספתא) העובר מעל דיזנגוף סנטר ולא אסטרואיד שאולי יעבור אך ללא אפשרות מעשית לצלמו. יתרון הקוטן של הצוות הנועז מאפשר לו לתפוס טרמפ על שביט ולאחר חזרתי לסקי השנה גם הם יוכלו לדהור על קרח כדי לחלץ את השבוי.
התנוחה שבה תרחף הרקדנית מעל הסליל ותRד מעל הגג יעדכן את מפקדת הפעולה שי-פרעה
ניר מלחי מייסד המרכז הישראלי לטאי צ'י
הפגישה עם יצחק רפפורט, הנקדן המיתולוגי שמופקד על למודי הניקוד שלי ומשמש כיועץ הגהה בכיר ריגשה במידת התמיכה וחיברה עוד חרוז בשרשרת משפחתית שהחלה לפני מספר כשהוא הגיה את ספרו של אבא נמרוד "מילון מקוואי" על מקוה ישראל, ספר מפתיע בנדירותו על הישוב המוסדי (כן, זאת ההגדרה) והבית ספר חקלאי הראשון. לא סתם ורדן הוא מסדרת הורדנאים, תשע משפחות של צמחים בעלי פרחים, בניהם הפטל, הורד, התפוח, הסרפד, הבוקיצה והקאנביס.
במסגרת התכנית הדו חודשית שאמורה להצליח יותר מהתקציב הדו שנתי שיצא מאופנה, מתחילה עבודת ההסתלסלות לפי נושאים. במסגרתה יופנו מכתבים אישים, בשלב ראשון בפייסבוק
אז מי יהיה הראשון
נשים שיר
מאונט קימבי, צמד בריטי,פוסט דאב, המלצה של הצעה ג'ו, סוג של מידע פנימי בתוך העמוד של קול הקמפוס ב"הארץ".
מהו מספר הסלילים, הרכבם, שמותם ?
1- בדידים במגע אישי בלבד (בפועל)
2- חברים במגע אישי בעלי כתובת דואר ונטולי רשת חברתית
3- חברי העמוד האישי בפייסבוק (תחומים משותפים: חברות, היסטוריה אישית, משפחה, מקצועי-טכני, בריאות, אוכל --->(שם זמני "זזים")
4- קבוצת חברי העמוד בפייסבוק (חברים מעמוד אישי, מתעניינים בהיבטי הפרויקט, שותפים בהיבטי הפרויקט, תמיכה לא מסויגת-----> (שם זמני "שי-פייסים)
5- חברים ברשתות חברתיות אחרות
דבר ראשון-נציע לחברי קטגוריה 3 לחבב את העמוד ולהצטרף בפועל לקבוצה 4
ובשביל לא לבלבל בבלבולי אני, נפרסם את הרשומה הזאת ואצרף הסברים על העמוד
בערב תמתמ ואני צפינו ב"בריחה הגדולה", סוכריית זיכרון ילדות שליוצריה היה מספיק שכל להכניסה למעטפת שחקנים שכיף לנמנם ולהתעורר חליפות איתם, תזכורת לסרטים אחרים והרבה יותר מוצלחים שהיתרה מזלם להיות
בערב תמתמ ואני צפינו ב"בריחה הגדולה", סוכריית זיכרון ילדות שליוצריה היה מספיק שכל להכניסה למעטפת שחקנים שכיף לנמנם ולהתעורר חליפות איתם, תזכורת לסרטים אחרים והרבה יותר מוצלחים שהיתרה מזלם להיות
ולעוף
למעלה ולמטה
ואי אפשר בלי ההצדעה הכי גדולה ל"בריחה הגדולה", לעיתים אחד לאחד בטקסט ובעיצוב הסצנה
