שמאל; בלוג מקביל יומני שי-פרעה; גוף ראשון רבים

הפיצול התחיל בגלל שתי שאלות: מתי ולמה התנחלנו בלבבות האנושיים סביבנו ? השאלה- האם בכלל התנחלנו בלבבות סביבנו  עניינה אף לא  אחד מהשמונה שהרכיבו את ארבעת זוגות המעגלים שהתקפלו ליחידה דו גדילית לוליינית-אנחנו. צורה, שאלו- שכן/לא התנחלנו בלבבותיהם- יכלו מזמן לראות אם הם היו ממש מתעניינים. אבל הם לא. סיכוייהם לראות מי מאיתנו:  קבל, נגד ומשרן- קלושים. הטכנולוגיה בכדור הארץ עוד צריכה לעבור הרבה כדי לראות את  צורת הקיפול הייחודית שלנו מרכיב למעגל חשמלי בודד ולזוג ועוד זוג ועוד זוג ועוד זוג.

לא משנה מאיזו זווית ניסינו לחקור את השאלות: למה ומתי ? לא הצלחנו להגיע לתשובה שתספק את כולנו. נצמדנו זה לזה. על העובדה הזאת אין מחלוקת וגם אם היה, לא בהכרח שבכלל היינו מתעניינים בה. כמו שבפועל, לא התענינו בחלוקות אחרות. רק התפצלנו לכאלו שמעניין אותם "מתי?" שנדבקו לכל קיר שהם יכלו, וכאלו שמעניין אותם "למה?" שמנסים רק לעלות למעלה לשמיים והכי רחוק מאיפה שהם התחילו.

יש בינינו זוג שמספר שכשכרו באר בשביל הכרם שהיתה פה, פחות או יותר לפני מאה עשרים שנה נתקלנו בלב הראשון. הלב היה שייך לפלאח פלשתינאי או  מהנדס צרפתי של רוטשילד. אבל כמו שהם לא ידעו להבחין פלאח/מהנדס, הם גם לא סימנו מתי בדיוק אותו ארוע התרחש. זוג אחר, בעצם רק חצי מהזוג, כי שומעים רק את הגל הנוסע ולא את הגל העומד, מספר שבכלל הפגישה היתה במערה חשמלית שבגבעת כורכר כקילומטר צפונית מערבית לדיזנגוף סנטר. בלי שום קשר אם גרסת הגל הנוסע נכונה והגל העומד, מסוגל/לא מסוגל  לאשררה,  אנחנו יודעים בבירור שהיה שם אחד שקוראים לו מקס קלינהוף.

מקס קלינהוף היה מתבודד מוזר שנמלט מאוסטריה עם עליית הנאצים לשלטון בראשית שנות השלושים והגיע לחוף ים תל אביב שם חי במשך כעשור. כמתבודד גר במערה  מוכר לכל ואהוב על הילדים. למקס היו כישורים טכניים שונים והיו שסברו שהוא היה בעברו העלום מהנדס. 

מקס חפר את מערתו סמוך לקצהו של גב הכורכר הצפוני בעזרת חתיכות פחים וברזלים חלודים שמצא בשפת הים. בסך הכול היה מדובר בחדר אחד בלבד שגודלו היה כשלושה על שלושה ומשהו מ"ר וניתן היה לרדת אליו בשבע מדרגות חצובות בסלע. בצד אחד הייתה חפורה לשון גבוהה של כשבעים או שמונים ס"מ ששימשה לו מיטה ובהמשכה פינת הבישול שלו, שבה פתיליה שמעליה חצב ארובה. בנו הוא נתקל כשבנה לעצמו את תחנת החשמל הפרטית שלו. הוא הראשון שייצר בעצמו חשמל מרוחות ים.

ואז הוא נעלם לנו. אנחנו לא יודעים מתי וגם לא למה. ברשת כתוב שהוא אושפז באברבנאל ובנה ערים דמיוניות בחול עם גשרים ודרכים.  יש המון שאלות אבל החלטנו, הלמים והמתים שלא שואלים כלום, רק מעתיקים ומדביקים.

מקס קלינהוף

ימין; בלוג הפקת יומני שי-פרעה; גרסה ד'

כמות המילים החדשות שאני צובר מדי יום ומאבדן למחרת כמעט שווה. קצב טפפופן של החדשות, בטריותן הכובשת, ממוחי לאצבעות הכותבות תלוי בנגישות המקלדת.  בעוד המרחק למקלדת מצטמצם במהירות מפחידה, אותו עונג כבוש המקפל בתוכו את הידיעה שאין סיכוי שאשמיש את הסימן המופלא שזוהר מול עיני ולו רק מהסיבה המעשית-אי נראות כלי כתיבה- הופך נדיר ומצטמצם לזמני אִי-פוֹן.
כל זאת כהקדמה לדיון על הדיון שנערך בביתו של החלוץ. על הפרק הדילמה (האם ראויה המילה דילמה להתלבטות, אקדח שמופיע פעם ראשונה) הצצה תמיד בימי הגאווה, האם לצאת לרחוב? נכון שלרקע: צפיפות וחום מחד ורולאן גארוס ומזגן מאידך, יש משמעות, אך בל נתיפיף, לא בזה העניין. הדילמה (אקדח 2) העמוקה יותר היא- מה עדיף במצב הנתון, כשההחלטה הוכרעה לטובת השארות במרחב מוגן,  להחשב הומופוב  או קוקסינל באי התמודדות עם התופעה, ההולכת ומתמעטת עם השנים-להיות מוטרד /להרגיש מאוים מינית.
שידלתי את ידידי דג זהב החוצה ממימי הדילמה (אקדח 3, יאללה די )שבה הוא עסוק לאחרונה -עראק מול וויסקי- להשתתף בדיון
הדג התעלם מהשאלה האם מדובר בדילמה או התלבטות. לא לפני שברך על המשפט, שמושאיו (שאלה, דילמה והתלבטות) יכולים להתחלף בלי להפחית מגודל הבעיה הניצבת ככלל,בפני כל בעל חי עם תודעה מינית בימי יחום קולקטיביים, ובפרט- שכזה תל אביב 2013. 


כריסטיאנה גוליאט (איזה צליל, מי הצאצאית הקדמונית שחברה למשפחת הגולייתים וניהלה, לפי גוגל משפט שהגיע עד העליון) החזירה אותי לצוף על עם ספורי אנדרסון חזרה לבלוג. ויתרתי, הקדשתי חיי לגרסה ד, עד שהגיע מסרון מביוד 1

פרופ' גריידי טריפ/צ'אק קינדר ילדי יפלא/מייקל שיבון שהתחלתי לקרוא בסיום גרסה ג חוזר אלי בדרך שבה הספרות עובדת -קישורים. אם הוא לא יאפשר לראות מול העיניים משפט לא קשור לכלום מעבר להקלדה חופשית אז מי סימן שאלה נקודה.  היה מאוד מעליב להחשד כמי שעלול לא לאהוב את הספר אבל התגברתי כדי לא לסכן את הtפשרות שהספר יגיע עלי. בכל מה שקשור לנשים, מהותני או לא והעובדה שלא שקספיר כתב את המשפט האהוב על הזכרים שמצוטט בכל טריוויה ו ממש לא מופיע באילוף הסוררת hell has no fury like a woman scorned הוא גיידליין. איך אריאל הפך לג'ורג'יה והאם הוא ישאר כך לאחר הSAVE
 לגריידי אין  הנחייה ברורה לתת לילד בלא שכמותי וטוב שכך לפי מה שהוא מספר. אפשר להנות מקריאה שאי אפשר להפסיקה . מסתפק בעונג שבאחיזת מבנה מלבני הישן בעובי 300 עמוד. תנשוף והופפ פנס. געגועים לגעגוע, קינה ההמונית של אנשי הספר על ימי הדפוס- שירה ווגונית, ממממממ.
 התלהבותה של ביוד1 מספר על מערכת יחסים בין בגיר למבוגר מחשידה שמא היא רואה בי את הלוזר המוחלט. כן או לא, סיכוייה להתחבר ל"יורחי הדבש" קטנים. הספר המופתי הוא, מה לעשות, לכאלו שצלחו את הדור הראשון. צ'אק קינדר, המרצה שעליו מבוסס הספר יזכה לתהילת צעירים, אם בכלל רק אחרי מותו. נאמנות למילה המתכנסת עם השנים לקיבעון היחידי שמקיים את הדבר הזה שנקרא אני. 
בזה הרגע קיבלתי את INFINTE JEST של דיויד פוסטר ואלאס.הוא שכתבתי, רגעי האושר הקטנים שמקורם בזצצצצ של הקישור ובסינפסה של  נאנומילימטר שהעתיקה עצמה  כ"מצמד" ואז ל"מסנף"

 תרגום שם הספר HONEYMOONERS ל"יורחי הדבש"הוא הברקה. כסדרת טלויזיה , לא אפשר היה  לתרגם שמה כך. בעזרת הספר  מאפשר אמיר צוקרמן המתרגם, נדידת לילה עמוקה גם באור מלא

קישור לפרק מיורחי הדבש, לדור 2 ומעלה. חבל על זמנכם  אם אתם פחות מבני 30,

טוב שקריסטיאנה עוד פה איתי, בת הים הקטנה <----קישור להקראת הסיפור מפי  אלן (front porch al) מאיטלנד. אזהרה- הפרסומת חוזרת פעמיים

הדג והערותיו חזרו אלי, עיקרן:

א. איני רואה את הדילמה - אם ההחלטה נפלה, היכן הדילמה?

ב. "החלטה הוכרעה" - אין דבר כזה

ג. שוב בסוף סרבול, שאני מתקשה מאוד לא לראות בו טעות תחבירית  

ילדי הפלא עובד לסרט. לתפקיד פרופ גריידי לוהק מייקל דגלס אבל לא אצלי במוח. בפס קול הסרט השתמשו במוסיקה של שנות ה-60, 70. הסרט הוא על שנות ה-80 אבל אכן שורה בו אווירת געגוע

מספר פניני עבר (קשורים אך לא מהפסקול)

בוב דילן וואן מוריסון ביוון

ג'וניור וולקר חי 1967-גרסת שחור לבן שנצבעה

בין גרסה מתחנחנת 3D ויטנמית של "מוכרת הגפרורים הקטנה" לעיבוד מטריד משהו, נבחרה אפשרות שניה

לאורלי- מה זה קריאה? קריאה צריכה זמן ותשומת לב, קריאה זאת פעולה קוגניטיבית, מנטלית, רגשית, והיא נמצאת היום תחת הלחץ של כל המהירות הזאת של האינטרנט וכל העולם הדיגיטלי. העיקרון הכי גדול של העולם הזה זאת המהירות, הכל קשור למהירות, ככה מודדים את זה וככה חיים את זה. כשקוראים ספר או שיר או שומעים מוסיקה יש עניין של מתינות, של זמן. הטכנולוגיה הזאת היא התקפה על הזמן". ליאון ויזלטיר, מחשבה שמרנית עם אומץ - ראה קישור

ימין; בלוג הפקת יומני שי-פרעה;דוח רבעון שלישי

דוח הרבעון השלישי של  "יומני שי-פרעה" יוקדש לבנות פרת הצעירות. צעירות הן עד 51 נכון לזמן הגשת עדכון פעולות ההפקה לצבור הרחב. שלוש הסיבות לחיבור תמליל מחויב מנהלתית לעונג ההקדשה הן: 1- מסע שורשים והשבת רכוש המשפחה, להלן זכויות הפרת. 2- הסקיצה הראשונית של תמתמ (אז מי אמר שאני מדבר רק לקיר). 3- עוד נסיון התחנפות לארוז את הצעירה בצעירות שבחבורה למאמץ מיתוג היומן. מיתוגו יהיה בפרוש קל יותר בדוח הרבעוני הבא בא עלינו לטובה כיוון שבין היעדים ברשימה הקצרה (נכון, להבדיל מהרשימה המה זה ארוכה של דברים הרבה יותר חשובים לעשות אבל כל כך יותר מייגעים) נמצא יפיופו של בלוג ההפקה.
ולכן, הבה נקבע בזה הרגע פגישה עם צ'רנוביצ'ית לוהטת
 בוא נראה תוך כמה זמן הלסט סין ב-13:43 וויל סי מי, אוף זה מעצבן, כמה זמן צריך לחכות
נמשיך אם כך 
החודש מתחילה כתיבת גרסה רביעית מתוך חמש של טקסט היומן. הרשימה הקצרה של התיקונים הצפויים ארוכה ואף אני מחכה לדעת מה יקרה. יחד עם זאת מסלול מסע צוותה הנועז של שי-פרעה נשאר כשהיה - הם יתחילו אי שם למעלה וירדו למטה.
ברי לי שבסיום משימתם (קרוב ובתוך האדמה, כמו כולנו) כל קוראי לוג המבצע בכדור הארץ יתאהבו בשי-פרעה לא פחות מכל גבורי העל, שמאז שהיפיפיה הנערצת והחכמה לקחה לידיה את מושכות "סוכנות הביטוח לגבורי על" שבו מ/לגמילה במכון "סכנה", וצופים-אף ברגע זה- מערפילית שק הפחם במבט מאוהב וחיוך דבילי במתרחש. 
הפינג-פונג עם עוד קוראת נאמנה חדשה אותה אני עמל לגייס לחבורה, מביא אותי להרהורים כבירים על העצמיות היחודית של הדבר. נוהל הרהורים כבירים יכול לפגום ביכולת העמידה בלוח הזמנים המדוקדק אבל יכול שלא.
הגרסה הרביעית, שמעצם הנסיבות המשתנות תתקשר יותר עם/ל איורים ותמונות, תשמור על השלד;  תמליל,  שלושה קישורים (ויקיפדיה, מוסיקה, וידאו ארט), תמונה ואיורים 
והרי דוגמא לסקיצה ראשונה של תRד לפי שמאל; בלוג מקביל יומני שי-פרעה; גוף שלישי נסתר

הבוקיבנאית הלוהטת, לסט סין 16:14 דחתה אותי לאחר חזרתה מסבוב באטליה עם הדוגמן אשכנזי, ההוא שמאז שהבטתי על תמונתו בתערוכה, אילץ אותי לבטל כל תחרות על לבבה. 
ומנושא לנושא באותו הנושא, התקרבותו לכדור הארץ של 1998QE2 מרמזת שמועד ההגעה לכדור הארץ של הצוות הנועז קרב והולך

ניסוי הכלים בחברת ההזנק מוכיח שוב כמה שברירה כתיבה. כל סוגי כתיבה. היישום הוובי תופס את הראש, כפי שמייסדי ההזנק  מבקשים שיקרה ללקוחותיהם המרוצים. קשה להפיק מילים נוספות מעבר לאלו הקשורים באמרות ציווי; משפטי בדיון, תיעוד,תגובת פייסוש נחסמים כקולטן יעיל; מסוגל להגיב  לגירוי מסוים ולהזניח לחלוטין  אחר.
אך כול מפיק יודע שבעיות רק משנות שם וכותרת באקסל ולכן - להלן: תקציר מצב ההתקדמות בענפים אחרים של ההפקה:
דיזנגוף סנטר לא עונה, האם הגיע הזמן לנטוש חוויות ילדות ולעבור למקום המתבקש-תחנה מרכזית בתל אביב. ההזדהות שלי עם מעוז הבורגנות קשה לניתוק. החלטה סופית עד אמצע יוני.
משחוק-
משחק הקוראים: 5% ניצול . התחלה המבטיחה עם הקוראה חוה ממתינה להמשך ראוי עם עוד שני קוראים לפחות. ישנם מספר מועמדים ומועמדות.  המטרה- תוך שבועיים פוסט ראשון בנושא בבלוג הבית בקפה דה - מרקר
משחק עיברות  "עננים ורוח": השהייה. יחודש לאחר גמר כתיבת סדרת הגופים (8-12 שבועות)
ארכיון וידאו-ארט אישי: 90% עלה ליו טיוב. "גיחתו של אזרח" נעלמה
וכעת לחלק המוסיקאלי. בהשראת טיול השורשים והשבת רכוש יהודי    ------->

              מקהלת צדיקוף בניצוח לסלו רוט שניצח על הקונצרט  בבית כנסת עם האקוסטיקה הנפלאה בטמישווארה

                                            מוסלים מגומב בגרסה נפלאה ל"זריחה שקיעה"

ברוח הטיול והספר- "החצי השני של הלילה"-שפרה קורנפלד ו"אם החיטה" של מיקי בן כנען. באקראי, נבחרו שני הספרים למסע השורשים והיוו ליווי הולם. הבריחה לפנטסיה של הרומנסה מחד ומאידך-אובדן, כפנטסיה בעלת משמעות ניתנת לעיכול 

(Tevye)
Is this the little girl I carried?
Is this the little boy at play?

(Golde)
I don't remember growing older
When did they?

(Tevye)
When did she get to be a beauty?
When did he grow to be so tall?

(Golde)
Wasn't it yesterday
When they were small?

(Men)
Sunrise, sunset
Sunrise, sunset
Swiftly flow the days
Seedlings turn overnight to sunflowers
Blossoming even as we gaze

(Women)
Sunrise, sunset
Sunrise, sunset
Swiftly fly the years
One season following another
Laden with happiness and tears

(Tevye)
What words of wisdom can I give them?
How can I help to ease their way?

(Golde)
Now they must learn from one another
Day by day

(Perchik)
They look so natural together

(Hodel)
Just like two newlyweds should be

(Perchik & Hodel)
Is there a canopy in store for me?

שמאל; בלוג מקביל יומני שי-פרעה; גוף שלישי נסתר

אם הוא היה אנושי הוא היה מהאטיים והמדויקים. מבין הצוות הנועז: הרקדנית, גושיער, תRד הוא, עד השלת רקמת גופו והשמשתה כמצנח, הפחות דרמטי בחיצוניותו. צורתו תואמת לאופיו הסביל ולשימושו כנתב, נשא  ומחסנית לשבב  מידע שאמורה להינעץ בתוך החטוף בדיזנגוף סנטר בסוף המשימה. לו רק בגלל הלימות תכונתיו לצורתו,אפשר להגיד עליו שהוא יפה, גם אלו שממש ממש שונאים סרגלים. אבל הוא לא סרגל רגיל. קודם כל הוא קטן מהסרגלים האנושים המקובלים, רק חמשה סנטימטרים אורכו, גובהו כשני מילימטרים ורוחבו כשני סנטימטרים.  לתRד יש ידית  ותעלה (חלק המוגבה מעט וחלק הנשאר צמוד למשטח חלק דמיוני ) שבסרגלים האנושיים הקצת יותר משוכללים נועדו להקל בהרמה ממישור הדף  ולמנוע מנוזל הדיו לסוגיו להמרח על הנייר. בגלל אותו חלק מוגבה תRד יכול להחשב כפרמידה תלת מימדית מזוית ראיה מסוימת, אך הוא מעוינון-פאון תלת מימדי בן שש פאות. מכל זוג פאות נשלחת זרוע,סך הכל שלוש זרועות, התופסות כדור המשמש בתחילת הפעולה בקניון כמשקולת  לגוף הסרגל ולרקמה המושלת, ובסיום הקרב-אמצעי תקשורת דו כיווני.  
תRד הוא גבור כמו דני שלא בוכה אף פעם ומדויק כקימורי  קו הפופאי שבפנים. משם למעלה לרוזבאד. ורוד שחור לבן סוד. תRד  ישר כסרגל. מה זה ישר כסרגל? נתחיל מסרגל שלעיתים למרות תדמיתו הישרה הוא עצמו  ממש לא כזה. סרגל המדברר את  שפתו של כדור תלת מימדי הוא דוגמה לסרגל שעל פי הגיון פשוט- עקום ומבלבל. תRד לא מבולבל. יש לו ארבעה מצבים: 1- מצב הטיסה לכדור הארץ. זרועותיו והמשקולת צמודים לגוף 2- מצב השלת רקמת גופו והשמשתה  כמצנח  העוטף  שלוש זרועות שאוחזות משקולת   3-  התנתקות מהרקמה, נשאר רק הגוף, שלוש זרועות ומשקולת . 4- משדר בתוך משקולת (זהירות ספויילר ענק----------------------->המשקולת, לאחר השלת כל הגוף תנעץ בקודקודו של אחד מהמפלצות המעגליים. זהירות------------------------------> ספויילר לא פחות ענק --------------------------------------------------------------------------------------------->במקום בראשו של החטוף). 
מה? זה לא ספוילר?
מה גורם לתRד לסטות ממסלולו המתוכנן. התשובה טמונה בין השאר בצבעו החום עם דגש לכיוון הצהוב-כתום ופחות הכחול המלאנכולי שאפשר היה לצפות ממי שבעצם כל חייו הם כלי  מלחמה. ואכן העובדה, שכלי שרת מעז ככוכב אשר לפתע למען השם, ראויה לתהייה ותענה בהמשך. לעת עתה, מנותק מכל הקשר עלילתי, מורכב תRד כמעגל מודפס המורכב ממעגל חשמלי בצורת משולש. אבן היסוד של הרקדנית הוא מעגל חשמלי בצורת כוכב

המרה של כוכב למשולש ולהפך יכולים לעשות רק המפלצות המעגליות. יכולת זאת שלהם היא ההסבר ליכולת ההשתלטות שלהם על שניים מהצוות הנועז. אפשר לנסח את הספור אחרת: משיכתו של תRד לרקדנית  מומשה רק כשהתגלתה יכולת ההמרה של המפלצת. יכולת זאת נחשפה, מיד לאחר הנחיתה על הגג, כשהרקדנית ביקעה את קודקוד המפלצת והחלה להסתבסב בתוך עמוד שדרתה. 

פרק ראשון, פופאי מ-1933

פרק מצונזר-פופאי נלחם ביפאנים 1942 לאחר מתקפת פרל הרבור

ימין; בלוג הפקת יומני שי-פרעה; קדחת הזנק

הרהורים כגון אלו עברו בראשי בעת שהבטתי על הקופסה השחורה של היישום הוובי כפי שמלגלגים המבינים שמבינים, דוברי C שוטפת:  

המקור לדמות הלוחם,

האם לחיוכו הרחב של המנצח יש איכות קולית כמחיאת כף היד של הסמוראי

זה הוא הקיר וכאן הראש שלי זה הוא הקיר וכאן הראש שלי זה הוא הקיר וכאן הראש

חפש את היפה והשימושי,

אל תחקרי לֶאוּקוֹנוֹאֶה -

לא, אסור לדעת -

מה קצבו האלים לי ולך,

אל תתפתי לחישובי הבַּבְלִים.

 (תרגום שמעון בוזגלו ראה פה)

הבט  על הקוד כטלנובלה עם מבטא ישראלי,סיפור פשוט למשתמש ולמתכנת, לריקי כהן ולבעלה היפה והאופה

שש שעות מאוחר יותר, כשבזמן האימון עם לינוקסרון, באותו סדר צצו המחשבות, הבנתי שנדבקתי בקדחת ההזנק.  לינוקסרון קלט את גלי הצמרמורות הזועקים מגופי, כיוונים סותרים המקשים על היציבה ושלח אותי להתאמן, לא לפני שהוא מזהיר את המיודעים, המשויכים- רובם בכפיה כמנוע חיפוש של בינג- שהכול, אבל הכל יתפרסם בבלוג

המשפט 

"אז מה, אתה בעוד סבוב שהחברה של 8200, בורחים דקה לפני שבעלי ההון מבינים שהמספרים לא כללו שיווק ואנשי מכירות"  

נחת במדויק

כדי לשבור את הקופסה השחורה 

הדוברים היו מהפרופיל הממוצע של כורי קוד שעייפו מלהביט על  הסכומים שהפס הרחב שב ומזרים מעולם ההון לתעשיית המידע. את קנס האבסטרקציה, שמיידוף והאחים ליהמן מחוררי השוקת הבנקאי גזרו על התעשייה, הם ספגו  שהם כבר לא ילדים. וכך, ליד מחסום המשאבים המוגבלים הם העדיפו להניף רגליים ולעשות מתיחות. החלטה נבונה מצידם אך לא ישימה לנו, חפ"שי ההזנק. 

הכוח מורכב מקשישים וגימלאי חילות הקרקע, אוויר ויבשה שגילו רק עתה שתמו ימי המוכר הישיר, ברוכים הבאים לעידן המוכר המאפשר. 

מה שאומר ש-

כסוליית חשיש צפה במים למלח טראנסאווי, כאוזן של ערבי לגולנצ'יק, כפקק פתוח למש"ק כנפיים בבקבוק,  כשריונר קצת נחמד קצת נבזה מתעורר אחר הצהריים, ליד מרכבה סימן 2.

היישום הוא צדק לעם, מימוש זכות הרכישה, שוויון הזדמנויות לקהילה

אז למה לסבך?

 קח יזמות רכה 24/7 הוסף שיטה מובנית לחיסול ויכוחים חלק בנטייה למצוא סדר בכל דבר העלה בחזקת מה שאין אנו רואים , לא קיים
מה קיבלת?

בקושי רב הגולנצ'יק המתין עד שהנייד יאסוף פסי קליטה מתוך הממ"ד בו מוקם החמ"ל שלו. באנחת רווחה הוא שחרר למדפסת את בדל התקווה החדש. בשאגות הוא כינס את כל עובדי המשרד, תלה עותק מהמנון הפיתוח הזריז, דקלם אותו כמנטרה ורץ למשקיע

ימין; בלוג הפקת יומני שי-פרעה; שיטה

לעומת קלות התזוזה הצידה ואחורה, כל הכרוך  בהעברת המשקל קדימה, שלא לדבר על פסיעה-הרמת רגל,הנפתה והנחתה אי שם בעתיד הנראה לעין- מרגיש מסובך ואף עוין את התנהגות הגוף. הניסיון להתעלם ו"פשוט לזרום" כשל כיאות לעצות פלא שעובדות רק כשהנעל מתאימה. הנעל מתאימה אך הרגל ללא הוראה פעילה לא נעה קדימה. הוראה כמילה מרווחת את התהליך לשלוש הברות חולם (ועוד מלא) קמץ קמץ הו הא הא. התענוג לעבוד עם ותיקים בשיטה נובע מקיצור וסימון הדרך; ההוראה נהיית פקודה, שני דגשים שורוק קמץ. בעת תרגול ידים דביקות עם גיא האיש ותיבת הדואר עלתה השאלה (בהקשר לסגנונות) של מספר סוגי הסגנונות. גיא, ליבראל בעל יד כבדה במיוחד מחזיק בדעה  חיננית בדרכה, שכל אדם ייחודי ולפיכך, לא משנה לכמה קבוצות הוא סטטיסטית ישויך,  מתי שהוא תזדקר האינדיבידואליות שלו, אותו יחוד לא מתחלק שלולא הוא לא היתה סיבה למז"פ, לכל סדרות הבילוש המדעי ולתמימות
על התמימות  בפוסט צד שמאל

ההפקה מתאקסלת

ארועי השבוע כללו מספר ימים בסטארט אפ של הבתימיבתימי. אנרגיית חברת הזנק יאה לי. האופטימיות היא חובה כעליצות לצלם חתונות. תחת אופק התקציב המעורפל, גועש ים העיכוב המתמלא  מנהרי התקלות, נחלי השיבושים וסתם שלוליות  המתבררות כביצות טובעניות. בתנאים אלו, לא נותר אלא לחבוש כובע טמבל, לדרוך על  התראת תשלום  חשבון המים ולמלאות מים במימיה (מים מינרלים רק שמגיעים משקיעים פוטנציאלים) ולצעוד לכיוון הבילד. בקורס הבודקים מזהירים שוב ושוב שהבודק מתבקש לפלס את דרכו בחשכת  הגרסאות שונות, ללא עזרה ממשית משאר אנשי הצוות שטרודים כל כך ברדיפה אחר לוח הזמנים, ואין להם זמן או סבלנות   למישהו שמתוקף תפקידו הוא סוכן כפול של ההנהלה והצוות הטכני כאחד. שעור מעניין בעמידה על שלך, שלי. לא משהו שנאלצתי לעשות הרבה עד כה.
הפגישה עם אבי של צביקה הייתה מאלפת. שתי בעיות הוצפו: האחת- חוסר בהירות לגבי המניע שלי לעשות את הפרויקט. והשנייה, שהיא הבעייתית יותר-חוסר האפשרות להכניס אותי בין הפטיש לסדן. מסתבר שZאת Zכות יתר השמורה לבעלי הון בלבד ולא לתפרנים, גם אם הם בעלי תודעת ריבון מושרשת. "אתה לא רעב מספיק לכלום"

  

והנה מהמקור- אוליבר! סימן הקריאה הוא סוג של טוויסט מסחרי למיוסיקאל. וזה עבד כנראה. הסרט הראשון בחיי, עד אז - פנס קסם היה הדבר הכי תמונה נעה שחזיתי. אוליבר היה הסרט הראשון שהוקרן בקולנוע החדש והמפואר"הדר" ברחובות, גיל שמונה, כיתה ג'.שלובי ידיים לאורך כל הסרט סבתא מרים ואני עוברים קתרזיס

יצאנו רטובים מדמעות ורועדים מעוצמת החוויה. מאותו אחר הצהריים פרצה התמונה המדברת את מסנף המוח. 

יוגה- כוננות קיץ. מה זה אומר? שלא תהיה לי את התמיכה של קרישנה, המחסל ושאר מפלסי הגידים. להסתדר לבד אופציה?

מועדון הספר - הרעיון מתחיל לקרום עור וגידים. דיברתי עם חוה האשה והכובע. נכנסה לאקסל שממנו ישחרר רק המוות

שמאל; בלוג מקביל יומני שי-פרעה; גוף שני נוכחת

רק אל דבר איתי על גוף ראשון שני שלישי, את אומרת לי, איך אני שומע ? את מעלה להנחתה, משחקת את המחבואים לטובת הגוף השלישי שתמיד נוכח, שקיימותו, ססטנביליותו, ססססססססדביליותו חובקת פה בגן הקטן שצומח בלב החדש בתל אביב. קצת דרומה, לכיוון חולון, בדרך לגינה של שפירא היינו עוברים בצד של תופרי הברזנטים. לאט לאט הלכנו בקצב שלך הכרנו כל אחד והמשכנו להכיר כל דבר בדרך שנהגת לפתלה יותר ולהגיע לגינה דרך רחובות פרבריים.  ייפו את מסילת ישרים אגב.  הרחיבו את המדרכות וצופפו את נהגי האזור.   אנחנו לא נהגים. את נהגת. מגוון הכלים שיכלת לרכב עליהם היה רחב, הרבה יותר מעכשיו. כן, ככה זה כשגדלים והאפשרויות מצטמצמות מאינספור אפשרויות בודדות לקבוצות של אפשרויות . בשביל להבין  את ההקשר למשפט האחרון את צריכה לעבור לצד היומן ולטוות עוד קור  זהרורי, שמציאותו על אף זערוריותו מוחשית כשיפוץ מסילת הישרים. 

קיימות-היכולת להמשיך לקיים תהליך. כמו התהליך שלי ושלך. מי התחיל אותו את שואלת? לא, לא זה מה שאת שואלת ? ישר את הולכת לעניינים- נכון , לא הייתה לך האפשרות להשתנות ולחשוב בקבוצות- מאיפה הבאתי אותו, את הדבר הזה?

תכירי את השותף החדש שלך. ביחד-תפקידכם לשרוף את המועדון. מילולית. את והוא, בכל דרך וכלי, בזמן פגישתנו שורפים, משמידים, כותשים כל רעיון, תת רעיון, רעיון על. בסיום הפגישה איתך - שממה. לא גודלת להיות כזאת ולכן תקבלי סיוע: ספיידר ג'רוזלם.
  לאחר שקנט קלארק התפטר מהעיתון והחל לכתוב בלוג, ג'רוזלם הוא הגיבור הבלתי מעורער וחסר כל יכולת הרהור כשמעצבנים אותו. יש עליו גם בוויקי אז תקליקי. אני יודע שעדין לא יצא לכם הרבה זמן בעצם לתקשר כי אתם לא מפסיקים לחרוך מסנפים במוח, אבל נראה לי שהוא יישאר יותר מקודמיו ויהיה לכם יותר זמן כשתגיעו לחלקי גוף שמקבלים פחות חמצן ביחס לשטח. תודי, הוא משעשע, נכון? ממש לא הבחירה הראשונה שיהווה לך פרטנר, ניסיתי לאייר, לצלם והסתבכתי כל כך ולא בא לי בכלל לבזבז את הזמן שיש לנו ביחד. הוא בחור טוב, ואם אי פעם תסתבכי בצרות, הוא לא יותר לאף אחד. גם השתיים שאיתו, ילנה וצ'אנון לא פרייריות, נכון שהן לא איתו מבחירה חופשית אבל בלאו הכי אין מה להכניס לשיחתנו הקצרה מושג חסר כל משמעות

אפרופו שיחה-השיר למטה היה אמור להיכנס ל"גוש קטיף אני נשבע" אבל אלי נעלם לי ולא מסוגל לחפש אותו-

מתוך "מה טי - ספר השינויים" ברטולד ברכט. תרגום : יצחק לאור

  פתאום ההבדל בין השיחה אתך והכתיבה אליך הופך לעיקרי. זמן לסיים ? תעשה מה שאתה רוצה, נכון אבל לא על מה שאני רוצה, אני רוצה לכתוב. את מה שאני רוצה ואותך אני טווה או מסתפק בכלום. שתי הברירות ארורות באותה מידה אבל באפשרות הראשונה  צפונה התכנות קומית.
 אז נצחק אמר הדג לדייג. תראי יש לי עו"ד כריש, עתונאי גונזו ושתי עוזרותיו הקוסיות . וידאתי עם לוס וצ'ארו, שטוענות שהן מנהלות איתך גם סוג של קשר- שאת גדולה ענקית ואפשר להגיד, לכתוב להראות לך ולכל החברים שלך שמה הכל . כל מה שאומר ואכתוב לא יגרד את ה 8000 פעם פאק שבמאמר שג'רוזלם כתב על ניקסון. אז פאק איט אול את אומרת, גט דם אול --> מייק מי לאף