יום שישי, 10 במאי 2013

ימין; בלוג הפקת יומני שי-פרעה; שיטה

לעומת קלות התזוזה הצידה ואחורה, כל הכרוך  בהעברת המשקל קדימה, שלא לדבר על פסיעה-הרמת רגל,הנפתה והנחתה אי שם בעתיד הנראה לעין- מרגיש מסובך ואף עוין את התנהגות הגוף. הניסיון להתעלם ו"פשוט לזרום" כשל כיאות לעצות פלא שעובדות רק כשהנעל מתאימה. הנעל מתאימה אך הרגל ללא הוראה פעילה לא נעה קדימה. הוראה כמילה מרווחת את התהליך לשלוש הברות חולם (ועוד מלא) קמץ קמץ הו הא הא. התענוג לעבוד עם ותיקים בשיטה נובע מקיצור וסימון הדרך; ההוראה נהיית פקודה, שני דגשים שורוק קמץ. בעת תרגול ידים דביקות עם גיא האיש ותיבת הדואר עלתה השאלה (בהקשר לסגנונות) של מספר סוגי הסגנונות. גיא, ליבראל בעל יד כבדה במיוחד מחזיק בדעה  חיננית בדרכה, שכל אדם ייחודי ולפיכך, לא משנה לכמה קבוצות הוא סטטיסטית ישויך,  מתי שהוא תזדקר האינדיבידואליות שלו, אותו יחוד לא מתחלק שלולא הוא לא היתה סיבה למז"פ, לכל סדרות הבילוש המדעי ולתמימות
על התמימות  בפוסט צד שמאל


ההפקה מתאקסלת

ארועי השבוע כללו מספר ימים בסטארט אפ של הבתימיבתימי. אנרגיית חברת הזנק יאה לי. האופטימיות היא חובה כעליצות לצלם חתונות. תחת אופק התקציב המעורפל, גועש ים העיכוב המתמלא  מנהרי התקלות, נחלי השיבושים וסתם שלוליות  המתבררות כביצות טובעניות. בתנאים אלו, לא נותר אלא לחבוש כובע טמבל, לדרוך על  התראת תשלום  חשבון המים ולמלאות מים במימיה (מים מינרלים רק שמגיעים משקיעים פוטנציאלים) ולצעוד לכיוון הבילד. בקורס הבודקים מזהירים שוב ושוב שהבודק מתבקש לפלס את דרכו בחשכת  הגרסאות שונות, ללא עזרה ממשית משאר אנשי הצוות שטרודים כל כך ברדיפה אחר לוח הזמנים, ואין להם זמן או סבלנות   למישהו שמתוקף תפקידו הוא סוכן כפול של ההנהלה והצוות הטכני כאחד. שעור מעניין בעמידה על שלך, שלי. לא משהו שנאלצתי לעשות הרבה עד כה.
הפגישה עם אבי של צביקה הייתה מאלפת. שתי בעיות הוצפו: האחת- חוסר בהירות לגבי המניע שלי לעשות את הפרויקט. והשנייה, שהיא הבעייתית יותר-חוסר האפשרות להכניס אותי בין הפטיש לסדן. מסתבר שZאת Zכות יתר השמורה לבעלי הון בלבד ולא לתפרנים, גם אם הם בעלי תודעת ריבון מושרשת. "אתה לא רעב מספיק לכלום"


  


והנה מהמקור- אוליבר! סימן הקריאה הוא סוג של טוויסט מסחרי למיוסיקאל. וזה עבד כנראה. הסרט הראשון בחיי, עד אז - פנס קסם היה הדבר הכי תמונה נעה שחזיתי. אוליבר היה הסרט הראשון שהוקרן בקולנוע החדש והמפואר"הדרברחובות, גיל שמונה, כיתה ג'.שלובי ידיים לאורך כל הסרט סבתא מרים ואני עוברים קתרזיס


יצאנו רטובים מדמעות ורועדים מעוצמת החוויה. מאותו אחר הצהריים פרצה התמונה המדברת את מסנף המוח. 


יוגה- כוננות קיץ. מה זה אומר? שלא תהיה לי את התמיכה של קרישנה, המחסל ושאר מפלסי הגידים. להסתדר לבד אופציה?
מועדון הספר - הרעיון מתחיל לקרום עור וגידים. דיברתי עם חוה האשה והכובע. נכנסה לאקסל שממנו ישחרר רק המוות

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה