יום שבת, 27 באפריל 2013

שמאל ; בלוג מקביל "יומני שי-פרעה"; גוף ראשון מדבר אני

החיבור עם ארז המתחלף היה מיידי. קורה. יש פעמים בחיים שאם אני -והיום זה יום האני-שונה מאתמול שלא קיבל שום תואר לעומת זאת  היה מלא מעשים ופחות מסכים-מוריד משתני כליון לסוגם, נשאר אותו פעפוע בפנים המוצא בקשר עם אותו אחד או אחת מתווה לזרימה אינסופית. פלפולי המוח, כן נכון לא נכון באים וחולפים אבל הדובי הזה שעכשיו אני מחבק אותו ואחר כך אני מבשל איתו ורוכב כשהוא מלפני על האופניים מגרגר לחתול. נוכחות אשליתית מוחלטת סמיכה בתמונה , פַּאק פַּאק מהוסה בצליל



מלח בינל הציג אותו לפני והייתי מרחיב עליו יותר לולא כבלי ההתחייבות הפעם לדבר ישירות על עצמי ורק בפעם הבאה, גוף שני נוכח, אדבר על עצמי בגרסת האחר. כיון שמִשְׁכָּנִי בתוך קבוצת ברי המזל שחופשיים כל זמנם לעסוק בכל נושא שחשקה נפשם (כן יש קבוצה כזאת, שוב- לא אוכל לעסוק בה או בקבוצת הקבוצות  בגלל אותה שבועה שאגיע לרבים בתוך כל גוף רבים) נוצרת צרימה, בת קול חריקתית שבימים מסוימים כמו למשל אתמול, אפשר היה לעקוב אחריה כיצד, כמחט מתנקזת לשריטה בתקליט, נעה הפרימה בתוך רקמה שרה את שיר הרוכסן לסליל הכפול שעוטף כל איבר בגוף, תאי שריר גלילי אחד מכווץ והשני נמתח. 
ועתה- הרחיב בעניין המידיות והקשרה לצרימה.  איך שלא אביט על הנושא, עיסוקי העכשווי הוא מילים, גם בצורת    תמונה, קליפ יו טיובי או קובץ קול. בחרתי לשבת ולהביט בהבהוב הסמן שמזכיר את התו הבא שמחכה להקלדה. הסמן מהבהב בקצב קבוע, מתלבש על הסימן האחרון במלואו (כמו עכשיו עם "ו" ו-"I") בצידה של הכוכבית * משיק לגבולות ה-ע. שריד לממשק משתמש טקסטואלי. נצנוץ הקו-המסמן אריזתו של התו האחרון לגלולת הזיכרון האלקטרוני, שחרור הזיכרון שהוקצה לה והחזרת השליטה אלי,מערכת תוכן שזיק קוי מקפיאה בימים טובים ומרעיבה בימים הרעים. למה? 
אולי בגלל שפתיל מחשבה אחד נועל את האחר או שעוד תהליכון חשיבה אומלל לא מקבל משאב תשומת לב. כך או כך, חריקה נשמעת בקול שגבר והולך לא משנה כל כמה אנסה לחסמו וככל שהניסיונות כשלים כך זועקת השורה האנכית הי הו הי הו הי הו סירנה מחרישה התובעת פתרון עכשיו במיידי. קפיש. 
ואז, הגיע מלח עם ארז המתחלף שהגיע לשכונה כדי לחפש בד חזק לשמיכת חלומות עבה,לילדה שעם פחות ממשקל ארבעים ק"ג שמכסה אותה, לא נותן לשום חלום לברוח, לא מסוגלת להירדם. כן, יש דבר כזה בעולם ויש בלוג בנושא. הוא, גוף שלישי, הראה לי, אז פלא שהתאהבתי בך גוף שני יחיד. 
rashaad newsome 
גלריה חזי כהן משלשום 25 אפריל 2013


ימין; בלוג הפקת "יומני שי פרעה"; כתיבה במקביל

שוב הימין נושא את דגל הסדר
דיווח מעודכן על מצב ההפקה, לנוחות קריאת אלמוני שאת מעט הרצון הטוב שנשאר לו  לאחר יום עבודה ארוך, השקיע בהקלקת הפוסט המקביל ולכן-----> 





 תנועה : חזרה 1-5, שישית שמאל= למצוא את הפוסטים, לעשות סדר , לנסות כתוב גרסה שניה לתנועות אחד ושניים או רק להמשיך
מנח השבוע: לדחות בשבוע


התירס לפני טיפוס הסליל


סינרומן  סגנון כבשן: לדחות בשבוע
רשימה לאדוארדו: לדחות ולהרחיב


<------------ "אני לא בטוחה שהוא מבין בגיל הזה כמה הוא חושף את עצמו " [אם גאה, חדר הלבשה יוגה , ציטוט]

יום חמישי, 25 באפריל 2013

חודש ג שבוע שני יום 3 ; בלוג הפקת יומני שי-פרעה; אלינטעמריאן

צהריים, מטס באוויר. אני מחסל את הספר שתקוע לי בגרון. תחושה אוראלית השונה רק בסגנון מהאנאליות של החרבון באמצע שולחן המסעדה כשאורה שומעת לראשונה שבנה עופר היה מעורב בהפקרת עצור פלשתיני במשך יומיים בתוך חדר קירור. הקשה לי ביותר בספר הוא לאו דווקא מה שעופר עושה או תגובת אילן, עופר ואדם לתגובתה הצדקנית של אורה אלא ההתעלמות מהעובדה שילד שהוכנס למסגרת ללא רצונו (וללא צורך במקרה שלהם כיוון שאורה מבחינתה, להבדיל מהתקופה שבה אדם, בנה הבכור היה זאטוט, יכלה להרשות לעצמה ואפילו רצתה לשהות עם עופר ללא הפסקה) יהיה משרת מסגרת הנאמן ביותר.
אבל זה הסיפור שלי משתרבב לסיפור הספר
אבל בשביל מה קוראים? רק בשביל להשתרבב
משימות היום-להמשיך תוויות-לאגן רשימות-לכתוב תבלוג כמובן, לערוך את משימות השבוע הבא, יורד גשם איזה כייף וגיא בכור טופח על שכמי כישראלי ביום העצמאות. לפחות היום הוא, תחת המטס הוא מחריש את הפצת הפחדים הגלותיים שמהם הוא מתפרנס. 

השתלשלויות עניינים, רובם חסרי חשיבות ומיעוטם, למרות חשיבותם, לא יזכו לאזכור הסטורי ביומן מהסיבה הידועה: גם אם לא היה (והיה ברוב המקרים) הוא לא היה מספיק נוח כדי שאשב ואעשה את מה שאני עושה עכשיו; מחפש דרך לשחק פינג פונג עם כוח היוצר. איך עושים את זה? האם מדובר בנסיון התעמקות ב׳מושג המבנה׳ או שזאת עוד דרך לארוז את אי יכולת מוחי ואצבעותי לשרבט משפט קוהרנטי. ברור שהאפשרות השניה היא המצויה יותר, אבל גמרנו (גמרנו זה שלושתינו, אני הכוח היוצר והקורא, שלושתינו זה חומסקי אני והקוראת שלושתינו)
טוב יאללה הבנו. זהו פוסט אחרון בצורה הזאת. למה ? כי מלח בינל ציווה. he who controls the spice control the world, חולית אלמנטרית לכל ילד שהתבגר ומבוגר שמנסה למצוא מפלט באמיתות נצחיות/ עובדות כואבות במפגשי סופ״ש עם הנפש התשושה ותאומותיה מסביבו. מלח רוצה טבלת השתלשות וסיפור קצר מקסימום. בעיות, צרות, הגיגים בעמודות המתאימות. יש פליי אוף, חצאי גמרים, גמרים בכל הליגות בכל העולם, יש ילדים אשה שכנים גינה מוסיקה סמים זיונים, יש סטארטאפ, בילד בכורה פרנסה ולא פחות חשוב יש גיטרה
לכתיבה באיפאד יש משהו המזכיר מכונת כתיבה לא רק בגלל התקתוק הקלוש, מוסיקת רקע נפלאה ורומנטית כשהיא דוהרת וחשודה כשהיא נעצרת, אלא בגלל אי חלוניותו המובהקת. אי אפשר להקטין את המסך ובמקביל לעקוב אחר פיתולי רעיון. כלליו של התפוח ברורים. רוצה ללכת, תעבור. אנחנו נשמור לך אבל אתה בעולם אחר, באיזה עולם אתה רוצה להיות הגלולה האדומה או הכחולה
אז אני בגלולת הרלשיינשיפ עם תמתמ והארוסים הנצחיים, משימתי עוד פסקה שניים, שתי תמונות שתמתמ תצלם. חיבור לחשמל כי נגמרת הבטריה ועוד פוסט נשלח לעולם מדווח מה איתי מה איתי


מספר ימים מאוחר יותר אפשר לסכם - עוד תת משימת ביניים שלא צלחה
כדי לא להתייאש התחלתי לצפות 

וכמו שאלי הבת של נטע ומריאן אומרת אני מצפה ש (לא ירד גשם ואני אוכל את כל העוגה למשל ונתנה לי מטרייה זעירה)
שיהיה לי מספיק סבלנות לקבל השראה גם מיומנים עכשוויים --->ערוץ  יומן יוטיובי על יומן




יום שלישי, 16 באפריל 2013

חודש 3 שבוע 2 יום ב; בלוג הפקת "יומני שי-פרעה"; גורו הבריאות, צ'אנדנה, סאטיארטי

יצירת התוויות ברשומות הבלוגר, משימה דקדקנית המחייבת  בניית קטגוריות שילחה אותי חזרה לטקסט מתחילת ההפקה. סך הכול יש לי מושג למה התכוונתי ומה כתבתי שכשלעצמו מדובר בהישג לא רע. יום הזיכרון ורק אני מרוב אהבה שותק. לא תודה. מרוב כאב צועק גם הגזמה פראית  שיודע כל כותב. שרבוטים מאלם יותר בכיוון, אולי ציוצים מעורף מפא"יניק, יבבות ווגוניות מקרב החיים
וה מקרטטן מושיקותייך... מיקרוביותך לי היא! כגבגשושונריים עלי דבורה מבורחשת. ... גרופ עותר אני בפניך. ... פונטיניגי הופכדורמים. ... ובקפינטנציות תדלגרני עם חובקי אזרדיים פריכים / ולא אקרעך במנעצונים עם הצהורובום שלמראשותי, תראה אם לא!" פרוסטטניק ווגון יילטץ בשירה ווגונית ,  

  • "Oh Mkrtadtn Mosicoteich ... Mikrobiotc me is! Cgbgsoshonriim Ali Bee Group petitioner Mborhst .... I .... Fontinigi Hufcdormim you .... and Bkfintnziot encompassing Azrdiim Tdlgrni with crunchy / or Akrac Bmnatzonim with Htzhorovum at my head, 
התרגום החדש בעריכת עמנואל לוטן כבר מתערסל באוזן העברית ביתר קלות: "הו  מה קרטו מושיגותיך...מיקטוריותך לי היא\כגבשוש נוריים עלי דבורהמבורחשת." גרופי נא, עותר אני לפניך..את פונטניני הטרוליגדמים...ובקפיטנציות תדרגליני עם חובקי אזרדים פריכים/ ולא אבתרך במנעצונים עם הצהורובום שלמראשתי, שכה אני אחיה"
העל במותיך חלל שמתנשף לי פה כרקע הכרחי לערב יום הזיכרון וסדרת הקליפים מתוך האוסף המוזיקלי של חלל זה או אחר שמרעננת את רשימת השירים העבריים בלבד ששודרו עד לפני מספר שנים, באוסף אקלקטי המפלח החוצה את הרועש מדי . אפשר לראות את הורי המונצח שומעים שיר אחר שיר עם התחקירנית של הפרויקט, מאפשרים לשירים היותר מלודים לגשר בין טעמם הם עצמם ושל בנם, לגיבוש המבחר שבמובחר שישודר במהלך היום. סגרתי שהגיע רשימת אורי גרוסמן. לא היום. מחר אני גומר את הספר ויהי מה. זה או אני או הוא
הקטגוריות, שם אחר לסלילים מפלסות את דרכם גם לתתי סליל הלהלוזיאנים, קבוצת חברי בפייסי מחבבי חבורת ארז. בעזרת גורו הבריאות והחלוץ מבלוך אני משבץ: חלוקה לפי זמן-מקום ונושא מתבקשת.
מ-20 חברי בפייסוש שהגיבו על פנייתי לחבב את דפי (זאת אומרת שראו והיה להם מספיק אכפת לגבור על מגבלות טכניות ונפשיות כדי להשיב פונג לפינג )

בתוויות של בלוגר, דבר ראשון יש הפרדה בין החברים שיומי עובר דרכם במהלך ההפקה ויוצרים/יצירות. הראשון-בעברית והשני-באנגלית. שהרי, גם אני מארגן פלייליסט

ארגון רשימות כארגון המשפט יכול להיות אקראי, אבל איפה הכיף בכאב שפילוח סכין הברירה מחולל לשתי הברירות, וזה תמיד מגיע לשתי ברירות המושכות בחבל, כל אחת לכיוונה. הו דה הורור דה הורור. כמתיחה של  מפרק החישור והגומר המקורב ---זה שריר-זה כוח-זאת שפה .

נושא הכוח והכוחניות חוזר ומסתנן לפוסט, כך יוצא, אני צ'נלר ארוז של החיים, עוד חצי שעה משימתי להתייצב מול המחסל, לצאת ממנו בשל להפוך פרנסה לעבודת קודש ורק אז, שעתיים מאוחר, עשיר ועייף יותר, להזדווג עם השטיח כשבפס קול  זיקוקי הקולקטיב ובטווח נגיעה שירים 72-94 וכל שבעת שערי שירה 

בעודי ( אזהרה: שני קישורים השרוכים לאובססיה התורנית שלי) נועל את הMBT  , עיני מרפרפות על הפיייסבוק ונשימתי נעתקת. צ'אנדנה מיפן (מראשונות וצעירות הסאניאסיות היפניות של אושו,מאהבת שהתשתי אותה במשחק מלך האורז [כך נקרא חובב מלוכסנות בפיהן], משחק חדש שבאותה תקופה רק גיליתי)מעבירה פיסת מידע ממשטרת בולדר הנוגעת למכר משותף-סאטיארטי.
סאטיארטי אחראי ישירות למשפט הקודם ונזכרתי בו אגב כתיבתו-הכיף שבכאב וגו'; באחד משעורי קורס הריבלנסינג הוא הגיע להדגים ואני נבחרתי או התנדבתי, כבר לא זוכר, לשמש הגוף שעליו הוא מדגים. כשקמתי ממיטת העיסוי היה על המזרן פסי זיעה ששרטטו את תגובת גופי לסכין באצבעותיו שניערה שרירים הקרובים לעור וחרטה דמעה על השרירים בעומק העצם. זאת הייתה חוויה מסוגת רכבות הרים וכל זה קורה תוך שהוא מסביר לשלושים איש מסביבי איך הוא בוצע את הגוף. עד אז, כתוצאה מהפרעת גוף הגורמת ללחץ דם נמוך וטמפ' נמוכה מהרגיל,  מספר הפעמים שהזעתי היו ספור, מסעות  בגולני שמסתבכים לתוך היום חם, עבודת סבלות  בקיץ ניו יורקי לח ומהביל, זיונים בקרנבל. מאותו יום התחלתי להזיע יותר ולהפעיל את מנגנוני ניקוי תאי העור והאוורור. סאטיארטי, שלא הפסיק להסביר לרגע מה הוא עושה ואיך פעולתו משפיעה עלי, רק חייך שירדתי בברכיים כושלות מהמזרן.
הארוס הנצחי שגם הוא קיבל מסאטיארטי טיפול רולפינג מלא ( הריבלנסינג כשיטה היא הגרסה הידידותית של הרולפינג שלעיתים נערך במיטה נמוכה ובעזרת שמוש במרפקים כמו תרגילים מסוימים בשיאצו) מספר  שלאחר סיום הטיפול היחיד שהוא קיבל ממנו, הוא זחל לדרשה שבה אושו מדבר כשעה וחצי רק על הטיפול שהוא מקבל מסאטיארטי (אושו סבל בסוף חייו הקצרים מבעיות גב וסאטיארטי הופקד על עיסוי גופו) וששום בן אדם שפוי לא צריך לעבור חוויה שכזאת..
בהודעה, שהעבירה צ'אנדנה נמסר שלאחר שאבדו עקבותיו לפני מספר ימים הוא נמצא חי, שלם ועדין מתפקד למרות מחלת האלצהיימר
איפה היינו?






    יום שבת, 13 באפריל 2013

    חודש שלוש שבוע 2 יום א; "יומני שי-פרעה" בלוג ההפקה: אלי הקוסמוסאי

    בעוד אברם ואורה מטפסים עוד שלב באיחודם הפיסי לאחר כל הרבה שנות נתק, מספרת לו אורה על עוד משבר    בדברי ימי התחוללות המשפחה. מזווית ראיה של האם /אורה היא מתארת תקופה בחייו של אדם (הבכור, שנולד מזיון מלא עצמה עם  אילן תשעה חודשים  לאחר חזרתו של אברם רצוץ כולו מהשבי). אדם ממלא את יומו בטקסים, שעליהם הוא לא מוכן לדבר (הפוך לגמרי להתנהגותו הפטפטנית מוגזמת עד כה) המקדימים כל פעולה שהוא עושה. היחידי שמצליח לחדור את חומת השתיקה הוא עופר (נושא הבשורה שממנה אורה בורחת) שתוקע עוגן במעגל השתיקה ומבצע "הצרחה" בהתנהגות הכפייתית של אחיו הבכור והתנהגותו הוא.  פה נמסתי. אם עד כה נאבקתי בין משיכתי ללשונו לתיעוב סביבת הגיבורים (תושבי צור הדסה המצוינים והשבעים) הפעם היינו באותו מתרס, מביטים על הפלא שנקרא ילדים. יחד עם אברם פינו לי אורה ואילן חרך למרחב שהילדים יצרו ואפשרו לריפוי להתרחש. 
    למה אני מספר?
    אני יודע...אולי כדי לספר את מה שהרוצח הג'ינג'י דיבר בעודו מדגים יציאה מתנוחת סוס מספר 11 על ההבדל באפיוני  ההתנתקות והשיבה לספר [במוח הקורא (כשממש ממש חייבים לעזוב)] לעומת התהליך בעת הצפייה בסרט.
    לאחר שקשרתי את האנייים שלי, שזה בלשון המסרונית, האופניים ובלשון המציאות בדיוק תיאור עשרות ה"אנים" של הזועקים לייצוג בתוך מספר כל כך קטן של מילים ועלילה כל כך סבוכה, יצאנו ביוד1 למשימתנו בגלקסיית רמת גן. כמובן שאני בכוונה משתמש בביטויי חלל למתחילים אך זוהי פריביליגיה שעוד מעט לא אוכל להרשות לעצמי כששלב ההפקה הגיע לאסטרונומים. אלי הקוסמוסאי גילה לביוד1 ולי שמה שאנחנו מחפשים הוא כוכב שביט  (בקישור בעברית אפשר להתענג על פרוש המשנה והתוספתא)  העובר מעל דיזנגוף סנטר ולא אסטרואיד שאולי יעבור אך ללא אפשרות מעשית לצלמו. יתרון הקוטן של הצוות הנועז מאפשר לו לתפוס טרמפ על שביט ולאחר חזרתי לסקי השנה גם הם יוכלו לדהור על קרח כדי לחלץ את השבוי. 
    התנוחה שבה תרחף הרקדנית מעל הסליל ותRד מעל הגג יעדכן את מפקדת הפעולה שי-פרעה 


    ניר מלחי מייסד המרכז הישראלי לטאי צ'י  

    הפגישה עם יצחק רפפורט, הנקדן המיתולוגי שמופקד על למודי הניקוד שלי ומשמש כיועץ הגהה בכיר ריגשה במידת התמיכה וחיברה עוד חרוז בשרשרת משפחתית שהחלה לפני מספר כשהוא הגיה את   ספרו של אבא נמרוד "מילון מקוואי" על מקוה ישראל, ספר מפתיע בנדירותו על הישוב המוסדי (כן, זאת ההגדרה) והבית ספר חקלאי הראשון. לא סתם ורדן הוא מסדרת הורדנאים, תשע משפחות של צמחים בעלי פרחים, בניהם הפטל, הורד, התפוח, הסרפד, הבוקיצה והקאנביס. 

    במסגרת התכנית הדו חודשית שאמורה להצליח יותר מהתקציב הדו שנתי שיצא מאופנה, מתחילה עבודת ההסתלסלות לפי נושאים. במסגרתה יופנו מכתבים אישים, בשלב ראשון בפייסבוק
    אז מי יהיה הראשון
    נשים שיר
    מאונט קימבי, צמד בריטי,פוסט דאב, המלצה של הצעה ג'ו, סוג של מידע פנימי בתוך העמוד של קול הקמפוס ב"הארץ". 
    מהו מספר הסלילים, הרכבם, שמותם ? 
    1- בדידים במגע אישי בלבד (בפועל)
    2- חברים במגע אישי בעלי כתובת  דואר ונטולי רשת חברתית
    3- חברי העמוד האישי בפייסבוק (תחומים משותפים: חברות, היסטוריה אישית, משפחה, מקצועי-טכני, בריאות, אוכל --->(שם זמני "זזים")
    4- קבוצת חברי העמוד בפייסבוק (חברים מעמוד אישי, מתעניינים בהיבטי הפרויקט, שותפים בהיבטי הפרויקט, תמיכה לא מסויגת-----> (שם זמני "שי-פייסים)
    5- חברים ברשתות חברתיות אחרות 

    דבר ראשון-נציע לחברי קטגוריה 3  לחבב את העמוד ולהצטרף בפועל לקבוצה 4 
    ובשביל לא לבלבל בבלבולי אני, נפרסם את הרשומה הזאת ואצרף הסברים על העמוד

    בערב תמתמ ואני צפינו ב"בריחה הגדולה", סוכריית זיכרון ילדות שליוצריה היה מספיק שכל להכניסה למעטפת שחקנים שכיף לנמנם ולהתעורר חליפות איתם, תזכורת לסרטים  אחרים והרבה יותר מוצלחים שהיתרה מזלם להיות 

    ולעוף


    למעלה ולמטה



    ואי אפשר בלי ההצדעה הכי גדולה ל"בריחה הגדולה", לעיתים אחד לאחד בטקסט ובעיצוב הסצנה

    יום רביעי, 10 באפריל 2013

    חודש 3 שבוע 1 יום ג; "יומני שי-פרעה" בלוג ההפקה; ע' צופיה

    לפני  שההפקה עולה למסלול מהיר ערך צוות ההפקה המצומצם פעולת גיבוש עם ע' צופיה, אחת מיועצות שלוות הנפש, מתמחה בטיפול קצר מועד לנפגעי טראומות, ומי אם לנו אנחנו
    בפגישה נחשפה שביתת הרעב של ע'' צופיה בגיל שנתיים, מרד זאטוטני שזכה לביג ט'מב אפ מאלו בינינו  המנוסים במרד נעורים נדוש. לא שהיא ביקשה זאת לעצמה,אך ע' קיבלה תעודת הכשר להמשיך בניסוייה הקלינים על הפרויקט ונכנסה לרשימת הדיוור הדחופה.

     סיכום חצי שנתי:
    טקסט- הכתיבה החלה באוקטובר. גרסה ג' נגמרה בפברואר ואז החלה עבודת הפקה
    הפקה-גיוס אנשי צוות, יצירת קשר דיזנגוף סנטר, צילומי ניסיון, כתיבת בלוג בסדירות חלקית, ריכוז הבלוג בשתי פלטפורמות, יצירת עמוד ריכוז בפייסבוק

    משימות לחודשיים הקרובים: סיום גרסה ד' מנוקדת, המשך גיוס (מוזיקאים, עיצוב תלבושת, אנימטור), צילום ניסיוני, מודלים של איורים, הרחבת הפצה בפייסבוק, המשך כתיבת הבלוג, כתיבת תגים בבלוגר, ניסויי תגים, טבלאות שמות וסלילים, התחלת בניית האתר, קביעת תאריך נחיתה, קביעת תאריכי צילום לפרק 1-2-3


    התחלתי לקטלג את ההערות של תמתמ לפרקים 1 ו-2. את בקורתה אפשר לחלק למספר קטגוריות, מהקלה לכבדה ביחס    למידת החשיבות לשלב שאנו נמצאים בפרויקט: שגיאות כתיב,



    חלופות
    הסבר\תשובה
    סיבת הביקורת
    משפט
    מילה


    אטמוספירת כדור הארץ היא מעטה גז סביב כדור הארץ ומאפשרת (וויקי, אטמוספירה)
    שגיאת לשון: מעטה לא מתאים, מתייחס בד"כ לכיסוי האדמה
    בצהרי היום נורו ארז גוששיער והרקדנית ממעטה
    מעטה

    בטווח הזדקר סליל המטרה
    משחק על טווח ותווך. ויזואלית הטקסט אמור לתמוך בהרגשה שהצוות הנועז נורה כקליע ומטווח למטרה הנמצאת בטווח השגתם. התיאור מתייחס למטרה,
    לא ברור, דרוש ניקוד אולי בתווך
    עמדה משימתם
    בטווח


     שתה, צרך,       מתייחס ומרמז לצורת קבלת המידע של שי –פרעה
    To swollow
    שגיאת לשון. גמעה?

    גמאה


    גושיער, שנראית כמו משולש שעיר וגדול (יחסית לארז והרקדנית) נמצאת מעליהם או מתחתיהם. השערות שלה מתנפנפות למעלה ויוצרות את צורת הדמעה
    לא ברור ויזואלית

    וחרטו באוויר דמעה נושרת

    יהיה ברור כי יהיו רק שתי תמונות. האחת-לונג שוט פנוראמי מהבניין העגול –שם תהיה הדמעה- והשניה- מנותבת מארז יראו את מה שתתאר הפסקה

    לא ברור איזה תמונה

    בתמונה-מנותבת מארז

    ניקוד או החלפת מילה
    פירור כפועל – הם עתידים לפורר את הסליל
    לא ברור הרי הוא סליל ענק

    פירור

    יתוקן
    (מסתמן שעל הגג יהיו רק 2, תשובה סופית בשבועיים הקרובים

    לא ברור מי וכמה סלילים ואיך הם ערוכים

    מטפסים

    ישונה למלפפת

    אולי מלפפת

    חובקת


    ההודעה שהמחשב שולח נקראות פינג, והתשובה שהוא מקבל נקראת פונג (PONG)
    ?

    פינג

    בבדיקה
    כן, יש נסיעה בזמן במספר מובנים לכל אורך הדרך ובמגע עם הסלילים.
    הסליל מתחבר בינו לעצמו בעזרת זכרונות האנשים שאליהם הוא חובר ומשפעלים את יכולת ההתחברות שלו בינו לבין עצמו (פעולה שקרתה עד דיזנגוף סנטר, רק במבנים סגורים)
    ( בסיסו, שורשו, - תחילה מציינת זמן) אי שם, לפני (? שוב, "לפני" זה בזמן. האם הרקדנית נוסעת בזמן?

    ותסתבסב עד תחילתו


    יתבהר בהמשך שיתגלה כיצד נהפכו הסלילים למה שהם
    .- כל המשפט לא ברור
    ובעצמו חלק מטור יורד של  משדרי ומקלטי "הישות" שנהיו הרבה יותר חכמים



    הרקדנית וגושיער
    מי?

    שתי מכונות הלחימה

    אבהיר ואפשט. אולי אפריד בין תאורי הסליל והצוות בפרק
    השערה של גושיער
    ?

    מטר תחתיה תסתלסל שערה...


    הארוע-הרקדנית חודרת לחוט  שדרת הסליל והשערה   -נצמדת לסליל ומתחיל הכיווץ הקטלני
    נגיעה במה? זה לא כבר היה

    בנגיעה


    עוד שם ושם תואר לצוות הנועז


    כלי לחימה/כלים/

    ישונה ויובהר בגרסה ד
    נסיון ראשון וכושל להסביר את ההבדלים בין שיטת עיבוד הידע של הסלילים  (עבוד מבוסס צליל) לעומת הישות/מקכדה"א ושי-פרעה (עבוד מבוסס תמונה ופענוח טקסט/קוד)
    לא ברור

    בצעו את העברה לצליל

    נכון, או פתרון אחר

    ראוי שנדע עליהם קודם

    ואת שאר העוקבים


    אני רואה בהן מוטציה עם אוריינטציה נשית (יכול להתקבל ממינון רב של דגימות גבורות-על בהרכבה)
    לא ברור מינן

    השתיים

    נבדוק
    גילתה דראמטי לי מדי היא בכל מקרה מה שנקרא מרימה גבה על חריגה בהתנהגותו
    עדיף גילתה

    בדקה

    נבהיר בגרסה ד
    מצלמתו המשיכה לצלם את שי פרעה ולא הופנתה קדימה לכיוון התנועה
    לא ברור

    משהה ניתוק דמותה


    ,