צהריים, מטס באוויר. אני מחסל את הספר שתקוע לי בגרון. תחושה אוראלית השונה רק בסגנון מהאנאליות של החרבון באמצע שולחן המסעדה כשאורה שומעת לראשונה שבנה עופר היה מעורב בהפקרת עצור פלשתיני במשך יומיים בתוך חדר קירור. הקשה לי ביותר בספר הוא לאו דווקא מה שעופר עושה או תגובת אילן, עופר ואדם לתגובתה הצדקנית של אורה אלא ההתעלמות מהעובדה שילד שהוכנס למסגרת ללא רצונו (וללא צורך במקרה שלהם כיוון שאורה מבחינתה, להבדיל מהתקופה שבה אדם, בנה הבכור היה זאטוט, יכלה להרשות לעצמה ואפילו רצתה לשהות עם עופר ללא הפסקה) יהיה משרת מסגרת הנאמן ביותר.
אבל זה הסיפור שלי משתרבב לסיפור הספר
אבל בשביל מה קוראים? רק בשביל להשתרבב
משימות היום-להמשיך תוויות-לאגן רשימות-לכתוב תבלוג כמובן, לערוך את משימות השבוע הבא, יורד גשם איזה כייף וגיא בכור טופח על שכמי כישראלי ביום העצמאות. לפחות היום הוא, תחת המטס הוא מחריש את הפצת הפחדים הגלותיים שמהם הוא מתפרנס.
אבל זה הסיפור שלי משתרבב לסיפור הספר
אבל בשביל מה קוראים? רק בשביל להשתרבב
משימות היום-להמשיך תוויות-לאגן רשימות-לכתוב תבלוג כמובן, לערוך את משימות השבוע הבא, יורד גשם איזה כייף וגיא בכור טופח על שכמי כישראלי ביום העצמאות. לפחות היום הוא, תחת המטס הוא מחריש את הפצת הפחדים הגלותיים שמהם הוא מתפרנס.
השתלשלויות עניינים, רובם חסרי חשיבות ומיעוטם, למרות חשיבותם, לא יזכו לאזכור הסטורי ביומן מהסיבה הידועה: גם אם לא היה (והיה ברוב המקרים) הוא לא היה מספיק נוח כדי שאשב ואעשה את מה שאני עושה עכשיו; מחפש דרך לשחק פינג פונג עם כוח היוצר. איך עושים את זה? האם מדובר בנסיון התעמקות ב׳מושג המבנה׳ או שזאת עוד דרך לארוז את אי יכולת מוחי ואצבעותי לשרבט משפט קוהרנטי. ברור שהאפשרות השניה היא המצויה יותר, אבל גמרנו (גמרנו זה שלושתינו, אני הכוח היוצר והקורא, שלושתינו זה חומסקי אני והקוראת שלושתינו)
טוב יאללה הבנו. זהו פוסט אחרון בצורה הזאת. למה ? כי מלח בינל ציווה. he who controls the spice control the world, חולית אלמנטרית לכל ילד שהתבגר ומבוגר שמנסה למצוא מפלט באמיתות נצחיות/ עובדות כואבות במפגשי סופ״ש עם הנפש התשושה ותאומותיה מסביבו. מלח רוצה טבלת השתלשות וסיפור קצר מקסימום. בעיות, צרות, הגיגים בעמודות המתאימות. יש פליי אוף, חצאי גמרים, גמרים בכל הליגות בכל העולם, יש ילדים אשה שכנים גינה מוסיקה סמים זיונים, יש סטארטאפ, בילד בכורה פרנסה ולא פחות חשוב יש גיטרה
לכתיבה באיפאד יש משהו המזכיר מכונת כתיבה לא רק בגלל התקתוק הקלוש, מוסיקת רקע נפלאה ורומנטית כשהיא דוהרת וחשודה כשהיא נעצרת, אלא בגלל אי חלוניותו המובהקת. אי אפשר להקטין את המסך ובמקביל לעקוב אחר פיתולי רעיון. כלליו של התפוח ברורים. רוצה ללכת, תעבור. אנחנו נשמור לך אבל אתה בעולם אחר, באיזה עולם אתה רוצה להיות הגלולה האדומה או הכחולה
אז אני בגלולת הרלשיינשיפ עם תמתמ והארוסים הנצחיים, משימתי עוד פסקה שניים, שתי תמונות שתמתמ תצלם. חיבור לחשמל כי נגמרת הבטריה ועוד פוסט נשלח לעולם מדווח מה איתי מה איתי
מספר ימים מאוחר יותר אפשר לסכם - עוד תת משימת ביניים שלא צלחה
כדי לא להתייאש התחלתי לצפות
וכמו שאלי הבת של נטע ומריאן אומרת אני מצפה ש (לא ירד גשם ואני אוכל את כל העוגה למשל ונתנה לי מטרייה זעירה)
שיהיה לי מספיק סבלנות לקבל השראה גם מיומנים עכשוויים --->ערוץ יומן יוטיובי על יומן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה