שבוע 3 יום 2 ; יומן הפקה; כבשן

נקודה במוסך מקבלת טיפול, היא בידיים טובות בהתחשב שבעליה מתעסק יותר במכאניקה של כלי מלחמה. אולי צריך להוסיף לה ריפוד ורמקולים ולעביר אותה קטגוריה. משימה מגבירה את סיכוייה להתבצע אם היא כתובה ואפשר לעשות לה צ'ק, קרוס, לשנות קטגוריה או להעלים אותה לזיכרון הפח,שם אחר לנצח מעורפל. לא כתבתי, משמע לא הפקתי ולא משנה אם בוצעו משימות אחרות גם אם הן קשורות להצלחת נחיתת הצוות הנועז. חוק ארנב פגישת העבודה עם ביוד1 היתה מוצלחת כמצופה מאנשי עמל בקבוצת סל"ע( סטודנט לומד עובד). בהערצה הבטתי על נוכח דור 1 שהצליח לשמר את הנאורוזה טהורה מכימיקאלים, אלכוהול ומושכות. הופך להיות נדיר שם אצלם, אלו, שהפרשי הזמן משבש תקשורת אך לעולם לא ינתקה. שי-פרעה, על ארבעים וארבע אלף חוטי שריריה היא ל"ישות" לא יותר מאשר פקעת של עצבים, גוש תא עצב ענקי עם מוח/תודעה מאוד רחבה יחסית לאחרים סביבה( מכקדה"א, הצוות הנועז ובני אנוש כמובן) אך זעיר לעומת ה"ישות" שתודעתה מרחפת בערפילית שק הפחם. בעצב- הכוונה לתא עצב-יחידת התפקוד הבסיסית של המוח-היוצרת דחף כתגובה לגירוי} ויקי 101 פינת מה הקשר: תגובתם היא התקשורת לתא אחר-תא מטרה, דרך מסנף או בשמותיו האחרים, מצמד וסינופסה שזה ביוונית לתקשר} השינוי שמחוללים הסלילים ברקדנית ותרד (מתרגל לשמו החדש) הוא הצמחה\חשיפת קשר חדש בין הרקדנית לתרד המאפשר להם לפעול אחרת מיעודם בהחלטיות, אותה היא ניסחה באיטיות למען כבודי, פסלה ביוד1 הכללתי, שהיא, תמתמ ומ' בקבוצת האנשים שמביטים בעולם דרך מסנן אסתטי. אותה מעניינת תקשורת ואי-תקשורת. גם את שי-פרעה והסלילים (נקראים גם מעגלים, עצמים מעגליים) היא לא לבד. הסלילים ניזונים מהקשר האנושי.  תהודה מסוימת מאפשרת להם  לחבור בינם לבים עצמם, להתפתח. הם צמחו במקומות סגורים, שם אפשרו להם  תכונות הבליעה וההחזרה של הקירות מצע נוח לגדילה. איך אם כך  הצליחו הסלילים להתפשט לצאת מתחומי המבנה הסגור ולמה דווקא בדיזינגוף סנטר? את התשובות לא תקבלנה ה"ישות" ושי-פרעה בנחיתה הזאת. הבטתי על "יין אדום ומים מינרלים" של ביוד1 דרך מסנן התקשורת הפעם. ניקיון המסגרת, דיוק הצורה והעיסוק שלה בהיותה חריגה (חריגות שאותה היא מייחסת למראה) הטעו אותי מלהישיר מבט לנושא התקשורת, שלפתע התבהר כמשאית שדוהרת מולך. התוכן מול המראה. כדי שהצורה החזותית לא תמשוך לכיוון שלה יש צורך להיאחז בדיבור. אבל מי מקשיב?   מי זה המקשיב? כבשן שאלה אותי אם גם לי יש חבר דמיוני. אמרתי לה שמילדותי, שאמרו שאוזניון השפן צעצוע שלי הוא כזה לא הסכנתי עם הגיון השאלה. הוא היה יותר אמיתי מרוב חברי אז בגן ובוודאי היום הוא יותר חי ומוחשי מהם