חודש שני, שבוע 1, יום ב; יומן הפקה; מלי, אדום הזקן, דדי

מתכונן לגיחה הרשמית לדיזינגוף סנטר. די סי אוף מיין. נו, טוב- אם נדייק – מדובר בהתייצבות במשרדי החברה המנהלת את המבנה הסגור שבו בחרו העצמים הסליליים להתפתח. מכיוון שלא הודעתי מראש-כדי שלא אגמגם בטלפון -וברור שאתבלבל מול כל מי שאצוץ ודווקא ביום חמישי, היום העסוק בקניון. ציפיותיי הן לקבוע תאריך לפגישה שבה אגולל את תוכניתה של שי-פרעה לקבל נתח מהקומבינה בכדור הארץ. הסצנה הראשונה דורשת צלום אחד בלבד של החטוף מוקף סלילים ועטלפים.  צילומי הסצנה השנייה תובעים צילום באחת ממרפסות הקומה הראשונות וצילום מגג הבניין העגול. הססנות היא לא תכונה רווחת אצלי. פקפקנות מכווצת ומאיימת עלי במקרים המעטים בהם התסמינים מתרחשים. עין הפסיכולוגית, שהכרותינו החלה בגיל שלוש טוענת שנחישות אפיינה אותי מגיל מוקדם. לא זוכר הרבה מהשנים האלו, חלקן חשוכות אך בנעלי נמרוד, גדולים ממידתי אבל כוללים אפשרות ההרחבה  +רשימת יעדים מתוחה כנימה עצבנית ניגשתי לדיסי והתקבלתי בחביבות איך לא על ידי מלי שכיוונה אותי בשלבי המנהלה. אני לא הראשון שמתעל על דיסי את שאיפותיו. גם לא האחרון חוזר ללמוד "עננים ורוח" אצל אדום הזקן. התגעגעתי. אתמול הן שאל אותי מה הביא אותי ללמוד את עננים ורוח בצורה שבה אני לומד (רצף של תנועות רק מצד אחד) לא ידעתי מה לענות, ניסיתי להפיל את התשובה עליו, הן התחמק ובמהירות. ידעתי שזה קשור לשיעור זוגות עם אדום הזקן לפני כחודשיים, שהיה שיעור ראשון  לאחר הפסקה של מספר חודשים. בסיום אותו שיעור הרגשתי שסומנה לי הדרך לשנת הלימודים הבאה-כך אתאמן .המורה דדי ינסח את תשובתי אחרת- נכון לי שינוי המגמה בבית ספר השנה  : פחות מעגלי ויותר תנועה קדימה ואחורה. לאחר השיעור הלכתי לערב לכבוד ספר השירים החדש של אלי הירש (השיר מתוכו, יאה לסיום ותחילת פיסקה) המאגף וסובב בציר חסרונו של דן דאור – המשורר, המתרגם ומפעל אנושי. תרגומי דן דאור לשירה ופרוזה מסינית הן  פנינים בורקות כשלעצמן. ללימוד אומנויות לחימה ממקור סיני-ערכן לא יסולא מפז. רפי נתן לי שם של מורה לניקוד-----> הגיע הזמן לכתוב את גרסה ד' , הפעם : מנוקדת  ! עומדן / הופכות אחראיות / ליותר ממה שהתכוונו / וזאת פריבילגיה מילולית (אדריאן ריץ') טעמו של צער – שיר בתרגום דן דאור לזכרו. * כְּשֶׁהָיִיתִי צָעִיר וְלֹא יָדַעְתִּי מַהוּ טַעֲמוֹ שֶׁל צַעַר אָהַבְתִּי לְטַפֵּס לְגַג בַּיִת גָּבֹהַּ אָהַבְתִּי לְטַפֵּס לְגַג בַּיִת גָּבֹהַּ וְלִכְתׁב שִׁירִים חֲדָשִׁים, אָנוּס לְהַסְבִּיר מַהוּ צַעַר הַיּוֹם אֲנִי יוֹדֵעַ בִּמְלֹאוֹ מַהוּ טַעֲמוֹ שֶׁל צַעַר רוֹצֶה לְהַסְבִּיר וְעוֹצֵר בְּעַצְמִי רוֹצֶה לְהַסְבִּיר וְעוֹצֵר בְּעַצְמִי וְאַז אֲנִי אוֹמֵר "הַיּוֹם קָרִיר, מַה נָאֶה הַסְּתָו"                                  צ'ין צ' צ'י, 1207 לפנה"ס מתוך האסופה 41 שירים סיניים: אנתולוגיה קטנה. תרגם וביאר: דן דאור. The House Musica - Omer Schonberger & Or Bareket